סנשיין פרז הגיעה לישראל מהפיליפינים בגיל 13. היא עלתה לארץ בעקבות אמא שלה לידיה, שנישאה לרמי נגבי, חבר קיבוץ עין השלושה שטייל בפיליפינים, פגש אותה, התאהב והם חזרו יחד לישראל.היא התגברה על קשיי קליטה, מנטליות ושפה וכל זאת כנערה מתבגרת, התאהבה בחיי הקהילה והקיבוץ שבעוטף עזה.בגיל 17 הכירה את דור לוי, מי שלימים הפך להיות בן זוגה ואבי שני ילדיה.כאן קוצר שמה לשיין, היא התגייסה לצבא, סיימה לימודי תואר ראשון בתקשורת חזותית ב"בצלאל", חזרה לקיבוץ ובנתה כאן את חייה לצד משפחתה.אביה החורג רמי נגבי ז"ל היה הרבש"צ המיתולוגי של הקיבוץ. בשבעה באוקטובר היא מצאה את עצמה סגורה שעות ארוכות בממ"ד עם שני ילדיה בני השנתיים והארבע, כאשר דור כמפקד כיתת הכוננות של הקיבוץ יצא להילחם ולהגן על הקהילה שלו. היא שמעה איך שלושה מחבלים מנסים לפתוח מבחוץ את חלון הפלדה של הממ"ד ללא הצלחה, מנפצים את דלת הכניסה וחודרים אל תוך הבית, שם נאבקו איתה על פתיחת ידית דלת הממ"ד.פעמיים היא נפרדה - פעם אחת מהילדים שלה, כאשר הבינה שעוד רגע המחבלים מצליחים להיכנס: "חיבקתי אותם חזק ואמרתי להם כמה שאני אוהבת אותם, כמה שהם חשובים לי ותודה על כל האושר שהם גרמו לי בשנים האלו שהם היו איתי" ובפעם השניה בטלפון עם דור: "תודה על כל השנים שלנו". הפרידות האלו קורות בזמן שהיא עוד לא יודעת שרמי נרצח בשעת בוקר מוקדמת בניסיון הגנה על הקיבוץ שכל כך אהב!בראיון מרגש שהעיניים לא יכולות להישאר בו יבשות, היא מתארת את רגעי האימה בממ"ד, את הקשר העמוק שלה לקיבוץ ולקהילה וכמובן מדברת על אביה החורג, רמי נגבי ז"ל שהיה לה כמו אבא לכל דבר: "הוא הוא שינה לי את החיים", היא אומרת בעיניים נוצצות.