כשאנחנו חושבים על סיפורי חיילים, אנחנו רגילים לחשוב במונחים של גבורה.

סיפורים על התקלות במחבל, על הסתערות קדימה, על חייל שקפץ על רימון והציל את חבריו.

איתן, הדמות המרכזית בספר "ג'ימי והבבונים" של אמיר סרסון, רחוק שנות אור מאותו אתוס של החייל הגיבור.

הוא חייל פחדן, שהגיע לצנחנים במקרה, והיחידה שלו מוקפצת למחנה פליטים חאן יונס בתחילת האינתיפאדה הראשונה.

גם אמיר, כמו איתן, שירת בצנחנים בין השנים 1986-1989, בזמן האינתיפאדה הראשונה.

בראיון עם ענת כהן הוא סיפר לה על אותו מחנה הפליטים.

איך הודו היא סביון לעומתו.

איך המקום מלוכלך ושורץ חולדות בגודל של אריות.

אבל בעיקר כמה זעם ותסכול שרר שם.

זעם ותסכול, שיחד עם תחושת הכח, גרמה לחיילים שם להרגיש שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, שהם אלוהים.

לאט לאט הם איבדו צלם אנוש, והתנהגו ממש כמו בניסוי כלא סטנפורד המפורסם.

ואז כשהם חוזרים הביתה למשפחה, על מה הם יספרו?

הם הרגישו שאין להם במה להתגאות, ושעדיף להכניס את כל הטראומה הזאת עמוק עמוק למגירה.

שנים אמיר לא דיבר על המראות שראה שם והדברים שחווה.

שנים הוא הדחיק, עד שהחליט לשבור את קוד השתיקה ולספר את הסיפור שאף אחד לא רצה לשמוע.

-

את הספר "ג'ימי והבבונים 1987" ניתן לרכוש ישירות דרך אמיר סרסון בטלפון 050-253-3346

או באתר של ספרי ניב - https://bit.ly/2DNL0De