הספרים של שולמית שיפר יכלו גם להישאר במגירה, ולא לראות אור לעולם.

אבל דווקא מפגש עם איש המחשבים שלה הוא זה שגרם לתמונה להשתנות.

שולמית כתבה סיפורים למגירה. בהתחלה ממש פיזית למגירה, עם דף ועט, ועם הזמן היא עברה לכתוב במחשב.

בעלה ז"ל אסף אותם לתיקייה שקרא לה "סיפורים של שולה".

באחת הפעמים שהמחשב התקלקל הגיע חגי פישמן לתקן אותו, ובמקרה ראה את אותה תיקיית סיפורים.

הוא קישר את שולמית עם לקוחה שלו, שהיא במקרה העורכת של ידיעות אחרונות.

העורכת אהבה מאוד את הסיפורים וכך יצא לאור ספרה הראשון "הים בגד בי פעמיים".

לשולמית היו עוד סיפורים רבים שחיכו לצאת לאור, ובפעם השנייה היא בחרה להגיע להוצאת ספרי ניב, שם העורך הראשי שיבח אותם במיוחד והוחלט להוציא לאור את ספרה השני "הים בגד בי פעמיים".

הסיפורים בספר הם על רומן בלתי אפשרי בין גבר ואישה החיים, עולה חדש מסתורי שעם השנים שב ומפתיע, “קן אוהבים” רעוע, שיחה פתלתלה שנרקמת בטיסה בין שתי נשים. בין הסיפורים חוט מקשר - מסתורין וחשד מסוים, אך גם אהבה ואמון.