"אני כמו קיפוד – עוקץ בלי לשים לב.

כך מתאר ציון מקנזי את מה שהוא עצמו חי – ריכוז עצמי עמוק בתוך התמכרות. לא מתוך בחירה, לא מתוך אדישות – אלא מתוך כאב, בדידות ומנגנוני הישרדות.

"החיים שלי היו תופת.

ריכוז עצמי, כך הוא מסביר, הוא לא תכונה של מכורים – הוא התוצאה.

"הייתי צריך שאבא שלי יגיד לי שהוא אוהב אותי, שיאמין בי.

בפרק הזה, ציון משתף בכנות נדירה על הילדות, על ההחלקה לעולם ההימורים, על הבדידות בתוך מחלה פעילה –ועל ההבנה שרק כשהוא התחיל לוותר על הריכוז בעצמו – הוא התחיל באמת לחיות.

ולמאזינים הוא מבקש לומר:

"אפשר אחרת.

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,

מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.