"חֲבֵרַי וְחַבְרוֹתַי הַחַיּוֹת, עָיַפְתִּי מְאוֹד.

קָשֶׁה מְאוֹד לְהַמְשִׁיךְ וְלִמְלֹךְ,

כָּל חַיַּי לַעֲבֹד עוֹד וָעוֹד.

כּוֹחִי דַּל, וַאֲנִי מַרְגִּישׁ חַלָּשׁ.

הַאִם מִישֶׁהוּ יָכוֹל לְהַחְלִיף אוֹתִי חִישׁ-חָשׁ?"

הסופר מישל זנתי הוא אדם של גם וגם, במובן הכי טוב שיש.

הוא עוסק בתיאטרון, מוזיקה, כתיבה, הומור.

תחומים מגוונים שהופכים אותו לאדם כל כך מעניין ורב גוני.

והמשותף לכולם הוא היצירה.

כשהוא הגיע לספרי ניב, הוא הגיע עם שני ספרי ילדים כתובים - "השפם של החתול שם" ו"האריה שרצה לצאת לחופשה".

הראשון שהוחלט לצאת לאור הוא "האריה שרצה לצאת לחופשה".

הספר מספר על ליש זקן שכוחותיו למשול על היער אזלו ומבקש מהחיות בנימוס למצוא לו מחליף שישלים את העבודה במקומו.

ענת כהן ראיינה את מישל ושמעה ממנו על תהליך ההוצאה, על מה צריך להיות בספר ילדים טוב, על הספרים האחרים שכתב ויוציא בהמשך והיא אפילו שמעה ממנו בדיחה.