לאחרונה הגיעו אלי פניות ממאזינים , חלקם סטודנטים לתואר ראשון בפסיכולוגיה שמעוניינים להכיר טוב יותר את פועלו של הפסיכולוג החינוכי כדי להבין האם ללכת לכיוון הזה וללמוד את המקצוע. וזה ככה גרם לי לתהות מה היא המחשבה הראשונה שעולה לאנשים בכלל כשהם שומעים את המילה פסיכולוג או פסיכולוגיה. אז הלכתי ושאלתי כמה אנשים לא מהתחום שלנו, מאין סקר קצר ולא מייצג מה הדבר הראשון שעולה להם לראש להם כשהם שומעים את המילה פסיכולוג, והמחשבות שעלו היו באמת קשורות בעיקר לטיפול בחדר טיפולים, קליניקה, אחד על אחד וגם לתכונות כמו סבלנות והכלה. זה כמובן לא מחקר מדעי, אבל התפיסה הרווחת הזו, שפסיכולוגיה מתרחשת בעיקר בחדר טיפולים היא בדיוק הרעיון שעליו הפסיכולוגיה החינוכית באה לקרוא תיגר. פסיכולוגיות חינוכיות עוסקות כמובן גם בטיפול בקליניקה אך הרעיון במרכזי והייחודי שעומד בבסיס הפרופסיה שלנו היא שהתערבויות פסיכולוגיות יעילות גם כאשר הן מתרחשות בדופק של החיים, כלומר איפה שהחיים קורים. ובמיוחד כאשר מדובר בילדים, שהתפתחותן הנפשית תלויה מאוד בסביבתם המשפחתית והחינוכית.

הפסיכולוגיה החינוכית עוסקת בבריאות הנפשית של הילד וסביבתו והפסיכולוג החינוכי פועל בחוץ, במסגרות החינוכיות כדי לקדם את הבריאות הנפשית של הילד, והוא למעשה  לוקח את הקליניקה שלו אתו לכל מקום אליו הוא מגיע.

המודל של הפסיכולוגיה החינוכית שקיים בארץ הוא כזה שמאפשר לפסיכולוגיות לשמור על עמוד שידרה מקצועי ועל אתיקה מקצועית גבוהה. זאת משום שהפסיכולוגית החינוכית אינה עובדת של המסגרת החינוכית לה היא נותנת שירות, אלא היא מועסקת ע"י הרשות המקומית. באופן הזה היא יכולה להחזיק את צרכי הילד ואת צרכיו במרכז התעסקותה מבלי להיות כפופה לשיקולים מערכתיים כאלה ואחרים. משרד החינוך , ובאופן ספציפי אגף שפ"י הוא הגורם המקצועי שמתווה את העשייה הפסיכולוגית במערכת החינוך, ומשרד הבריאות הוא הסמכות שנותנת לפסיכולוגים החינוכיים את רישיונם המקצועי לאחר התמחות ארוכה וקשה ואחרי בחינת מומחיות.

הפסיכולוגיה החינוכית היא מקצוע מרתק שמורכב מפסיפס צבעוני של התערבויות אפשריות. הפסיכולוגים החינוכיים הם פסיכולוגים מגוונים, בעלי ידע נרחב בתחומים רבים. הגיוון ומרחבי הידע הרבים שהפסיכולוגית החינוכית נדרשת אליהם מייצרים מקצוע שבו תמיד יש מה ללמוד, במה להשתלם ולאן להתפתח. יחד עם זאת, ריבוי התחומים יכול לייצר עומס רב ולפגום בתחושת הקומפטנטיות המקצועית.

בפרק היום אני מארח פסיכולוגית חינוכית מומחית מקסימה ומוכשרת משפ"ח רמת גן, את ענבל נתן, שגם אחראית על תחום החירום אצלנו בשפ"ח רמת גן. יחד נשוחח על קווים לדמותה של הפרופסיה שלנו, הפסכולוגיה החינוכית, נבין את ייחודיותה, את תחומי הליבה שלה ואת היופי וגם הקושי שטמונים בעשייה פסיכולוגית במערכת החינוך