כבר בדייט השני עם אסף, רינת לא הסתירה את חלומה הגדול – רילוקיישן. ילדותה בפתח תקווה, בין שמחה בדברים בסיסיים לקריאה על עולמות רחוקים בספרייה המקומית, הובילה אותה לחלום על חיים מלאים בעושר תרבותי וגילוי עולמות.

אחרי הצבא שירתה כשליחה בארה"ב מטעם הסוכנות היהודית, והשאיפה לתת לילדיה חוויה דומה לא עזבה אותה. כשהגיעה הזדמנות לעבוד בחברה בינלאומית בברצלונה, היא חשבה שזהו הרגע שלה. אבל ההצעה נפלה – החברה החליטה שהיא Over qualified.

במקום לוותר, רינת החליטה "לצעוק את החלום". בעזרת נחישות, היא הגיעה לתפקיד סמנכ"לית משאבי אנוש בטרוולפק, תפקיד שדרש ממנה להסתגל לתרבות ארגונית חדשה ולהתמקד בהקשבה ובכלים מקצועיים חדשים.

המעבר לברצלונה לא היה קל – הילדים ביכו את השינוי, וגם היא. עם זאת, התמיכה מקואצ’רית שעזרה למשפחה לתקשר את ההחלטה להורים וההשתלבות בבית הספר היהודי עזרו להם להתאקלם בהדרגה.

חמישה חודשים אחרי המעבר, פרצה הקורונה. רינת, שכאמור ידועה ככוח מניע ומוביל, מצאה את עצמה מובילה קהילה בשם "סירי לידה", שסיפקה עזרה לנשים ישראליות בברצלונה – הסעות, סירי אוכל, ותמיכה בתקופה של בידוד וחוסר ודאות.

לאחר ה-7.10, מתוך כאב ואהבה לישראל, הקימה רינת קהילה נוספת – "יזמיות באספניה", מקום לנשים ישראליות יזמיות ובעלות עסקים בספרד, שמעניקות השראה ותמיכה זו לזו.

בפרק הזה רינת מספרת איך הפכה חלום ילדות למציאות רבת רבדים, כיצד התמודדה עם אתגרים גדולים, ומה מניע אותה להוביל קהילות שמשנות חיים.