הפרק הזה שונה משיחות רגילות, כי הפעם הוא לא עוסק בעולם העבודה, אלא על החיים שלנו בישראל תשפ"ו.

אלישבע בלום, אם ל-8 תושבת עלי, התיישבות או התנחלות, תלוי מהי הדיעה המקדמית של כל אחד מאיתנו כשהוא שומע את שם היישוב, ועל זה בדיוק הפרק, היכולת שלנו לקיים דיאלוג ולהקשיב בלב פתוח, למי שלא חולק איתנו את אותן השקפות עולם או דיעות, אבל כן חולקים איתנו את הרצון הבסיסי להיות עם מאוחד שמסוגל לדבר על הקשיים ולהכיר בכאב ובנקודות הקושי שיש לכל אחד. האם זה קל? בוודאי שלא, אבל אם נדע להקשיב, הרי שנדע, כמו אלישבע, לצאת מאיזור הנוחות ובמקרה שלה להתחיל לחלק חלות בתל אביב וללכת ללמוד מוסיקה בבית ספר רימון.