
Sign up to save your podcasts
Or
טל אסייג – מנהלת הגיוס של המחקר והפיתוח בפורטר, והיא עובדת כחלק מצוות גיוס גלובלי.
לפני התפקיד הניהולי היתה מגייסת בכירה (סיניור). מביאה ניסיון עשיר של 12 שנים בגיוס ושיתפה שבחרה את עולם הגיוס כהתמחות מקצועית – מאהבה גדולה לתחום. בצוות של טל היום יש 4 מגייסות בארץ, ועוד 3 בארה"ב, לונדון, סין ויפן
היום אנחנו עובדים עם Greenhouse – כמערכת ATS. ביחד עם מערכת ניהול הגיוס הוספנו את התוסף של CRM בתוך גרינהאוס – מערכת לניהול הקשר עם המועמדים. היא מאפשרת לנו לעקוב אחרי מיילים שנשלחים למועמדים, מי פותח אותם ועל מה מקליקים.
בנוסף עובדים עם Corporate Linkedin כצוות גיוס שלם, כך שיש לנו את כל הכלים המתקדמים של לינקדאין לגיוס.
חוץ מזה עבדנו לאחרונה עם התוסף החינמי של hireEZ
התחלנו בעבודת המחקר הזאת בסוף שנה שעברה כשהמצב בשוק היה מאד שונה. היינו בגל גיוסים גדול, ועם תוכניות קדימה גם לשיא של גיוסים. אחרי הרבה זמן שהמנכ"ל אמר לי לבדוק עוד אפשרויות חוץ מ"חבר מביא חבר", הפנמתי את זה (לקח לי זמן, היה לי קשה לקבל את זה). הבנתי שכשאנחנו נשענים יותר מדי על זה שיש לנו 50% חבר מביא חבר, אנחנו לא מספיק מחדדים את שאר מקורות הגיוס ואת הכוח של הצוות לגייס בערוצים אחרים.
החוויה היתה שיש לנו הפניות Referrals גבוהות וזה נתן לגיטימציה להישען על זה. לקח זמן להבין את הסכנה בהישענות על חמ"ח, שזה מחליש את הצוות ואת הכישורים שלו. כשהבנו את זה התחלנו לחפש מקורות אחרים.
בנינו גאנט ואלה היו השלבים המרכזיים שלו:
כדי להגיע להנהלה לקבל החלטה הצגנו 3 מודלים תקציביים שהושפעו מניתוח ה ROI – ההחזר על ההשקעה הפוטנציאלי, וההבנה של איזו מערכת הכי קריטית מול המטרות שהגדרנו.
הכנסנו גם אופציות של סדרי עדיפויות כי לא ידענו כמה תקציב נקבל (תקציב/למגייס/ת לשנה)
יש הרבה כלים, רבים מהם לא מתאימים לישראל. חלקם מתאימים לישראל אבל רק לפרופילים מסוימים. כלי AI צריכים לרוץ הרבה כדי שיהיה להם מספיק מידע לאנדקס את התעשייה המקומית והרבה מהם לא טירגטו בכלל את האוכלוסיה בישראל.
כשמחפשים כלים צריך להבין שיש תלות בבשלות של הצוות. חשוב לצאת מתוך הבנה של יכולות הסורסינג הקיימות, אי אפשר להצליח לבד.
קודם כל בדקנו מערכות AI מתקדמות, מערכות שיש בהן Sequence – אפשרות לתזמן הודעות. חיפשנו מערכות שמאפשרות לאתר מועמדים, לזהות את המייל שלהם ולעקוב אחרי התקשורת – מי פותח מייל ומי לא.
בנוסף בדקנו עמותות וגופים אקדמאיים שרצינו לבחון את האפשרויות לשתף איתם פעולה (ללא קשר לכלים הטכנולוגיים) - כמו אוניברסיטת באר שבע, הטכניון, והעמותו צופן וחאסוב
חקרנו את:
הבחירה נפלה על HireEZ שהיה הכלי היחיד שטל והצוות מצאו שנתן להם את הערך שחיפשו, גם לגבי העובדים בישראל.
בנוסף זיהינו את הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון ו-חאסוב, עמותה שמקדמת את התעסוקה של עובדים ערבים.
כרגע אנחנו עדיין בדרך – מושפעים ממצב השוק.
הבטחתי שנשמור על קשר לראות בעוד כמה חודשים איך ההטמעה של המערכת והצעדים הנוספים.
תודה טל!!!
בלינקדאין- https://www.linkedin.com/in/talassayag/
בפודקסט שלה – https://recruitalk.podbean.com/
ובקבוצת הפודקסט בפייסבוק – https://www.facebook.com/groups/recruitalk
תודה רבה רבה היה מאלף
תודה טל!!
טל אסייג – מנהלת הגיוס של המחקר והפיתוח בפורטר, והיא עובדת כחלק מצוות גיוס גלובלי.
לפני התפקיד הניהולי היתה מגייסת בכירה (סיניור). מביאה ניסיון עשיר של 12 שנים בגיוס ושיתפה שבחרה את עולם הגיוס כהתמחות מקצועית – מאהבה גדולה לתחום. בצוות של טל היום יש 4 מגייסות בארץ, ועוד 3 בארה"ב, לונדון, סין ויפן
היום אנחנו עובדים עם Greenhouse – כמערכת ATS. ביחד עם מערכת ניהול הגיוס הוספנו את התוסף של CRM בתוך גרינהאוס – מערכת לניהול הקשר עם המועמדים. היא מאפשרת לנו לעקוב אחרי מיילים שנשלחים למועמדים, מי פותח אותם ועל מה מקליקים.
בנוסף עובדים עם Corporate Linkedin כצוות גיוס שלם, כך שיש לנו את כל הכלים המתקדמים של לינקדאין לגיוס.
חוץ מזה עבדנו לאחרונה עם התוסף החינמי של hireEZ
התחלנו בעבודת המחקר הזאת בסוף שנה שעברה כשהמצב בשוק היה מאד שונה. היינו בגל גיוסים גדול, ועם תוכניות קדימה גם לשיא של גיוסים. אחרי הרבה זמן שהמנכ"ל אמר לי לבדוק עוד אפשרויות חוץ מ"חבר מביא חבר", הפנמתי את זה (לקח לי זמן, היה לי קשה לקבל את זה). הבנתי שכשאנחנו נשענים יותר מדי על זה שיש לנו 50% חבר מביא חבר, אנחנו לא מספיק מחדדים את שאר מקורות הגיוס ואת הכוח של הצוות לגייס בערוצים אחרים.
החוויה היתה שיש לנו הפניות Referrals גבוהות וזה נתן לגיטימציה להישען על זה. לקח זמן להבין את הסכנה בהישענות על חמ"ח, שזה מחליש את הצוות ואת הכישורים שלו. כשהבנו את זה התחלנו לחפש מקורות אחרים.
בנינו גאנט ואלה היו השלבים המרכזיים שלו:
כדי להגיע להנהלה לקבל החלטה הצגנו 3 מודלים תקציביים שהושפעו מניתוח ה ROI – ההחזר על ההשקעה הפוטנציאלי, וההבנה של איזו מערכת הכי קריטית מול המטרות שהגדרנו.
הכנסנו גם אופציות של סדרי עדיפויות כי לא ידענו כמה תקציב נקבל (תקציב/למגייס/ת לשנה)
יש הרבה כלים, רבים מהם לא מתאימים לישראל. חלקם מתאימים לישראל אבל רק לפרופילים מסוימים. כלי AI צריכים לרוץ הרבה כדי שיהיה להם מספיק מידע לאנדקס את התעשייה המקומית והרבה מהם לא טירגטו בכלל את האוכלוסיה בישראל.
כשמחפשים כלים צריך להבין שיש תלות בבשלות של הצוות. חשוב לצאת מתוך הבנה של יכולות הסורסינג הקיימות, אי אפשר להצליח לבד.
קודם כל בדקנו מערכות AI מתקדמות, מערכות שיש בהן Sequence – אפשרות לתזמן הודעות. חיפשנו מערכות שמאפשרות לאתר מועמדים, לזהות את המייל שלהם ולעקוב אחרי התקשורת – מי פותח מייל ומי לא.
בנוסף בדקנו עמותות וגופים אקדמאיים שרצינו לבחון את האפשרויות לשתף איתם פעולה (ללא קשר לכלים הטכנולוגיים) - כמו אוניברסיטת באר שבע, הטכניון, והעמותו צופן וחאסוב
חקרנו את:
הבחירה נפלה על HireEZ שהיה הכלי היחיד שטל והצוות מצאו שנתן להם את הערך שחיפשו, גם לגבי העובדים בישראל.
בנוסף זיהינו את הטכניון ואוניברסיטת בן גוריון ו-חאסוב, עמותה שמקדמת את התעסוקה של עובדים ערבים.
כרגע אנחנו עדיין בדרך – מושפעים ממצב השוק.
הבטחתי שנשמור על קשר לראות בעוד כמה חודשים איך ההטמעה של המערכת והצעדים הנוספים.
תודה טל!!!
בלינקדאין- https://www.linkedin.com/in/talassayag/
בפודקסט שלה – https://recruitalk.podbean.com/
ובקבוצת הפודקסט בפייסבוק – https://www.facebook.com/groups/recruitalk
תודה רבה רבה היה מאלף
תודה טל!!