עולמם של בני הנוער היום מהיר, חשוף ונגיש יותר מאי פעם. מה שנראה מבחוץ כתמים—בילוי, צחוק, "כולם עושים"—מסתיר לא פעם מציאות אחרת: אלכוהול, קנאביס, חומרים כימיים שנכנסים למסיבות ולניידים בלחיצת כפתור, התנהגויות כמו הימורים שמתחפשים למשחק, וחשיפה מוקדמת לפורנו ולריגושים דיגיטליים שמטשטשים גבולות.

והכול קורה מאחורי מסך, בחדר סגור, רחוק מעין ההורה.

הורים רבים נתקעים בין פחד לדעת לבין פחד לטעות. שמוליק רוזנטל, מנכ"ל ובעלים של המרכז "ללא פילטרים", מי שבילה עשרות שנים בתוך המשטרה, המודיעין והשטח, אומר משפט חד שמסביר את המציאות הזו לא פחות מכל מחקר:

בשיחה בינינו הוא מתאר איך העולם הטכנולוגי המהיר, תרבות השפע והפומו יצרו בלבול אצל בני הנוער. הוא מדבר על ההתדרדרות שהוא רואה כבר שנים, על תפיסת הבילוי שהשתנתה, ועל היכולת של בני הנוער להסתיר טוב יותר ממה שההורה יודע לראות.

שמוליק גם מבקש להזכיר להורים דבר מהותי:

בפרק אנחנו מדברים על ההבדל בין שימוש לשימוש לרעה ולתלות, ועל המקום שבו ההתמכרות מתבהרת במשפט קצר וחד:

אנחנו נוגעים בדרך לזהות סימנים, מה עושים כשמבינים שהילד משתמש או מתנסה, איך משקפים סיכון בלי בהלה ובלי נזיפה, ואיך "לבקר בעולם של המתבגר.ת" — דרך הנייד, דרך החדר, ודרך שיחה שמחזירה קשר ושייכות.

המסר של שמוליק ברור: גם בעולם המשתנה של היום, הקשר בינינו לבין בני הנוער הוא עדיין קו ההגנה הכי חזק שיש. כשיש קשר — יש סיכוי, יש השפעה, ויש דרך.

לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,

מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.