אסתי וינרוט פוגלר הייתה ילדה נאיבית עם דמיון מפותח.

באחת השבתות היא התארחה עם משפחתה בקיבוץ ובלילה הייתה דממה.

הצליל היחיד ששמעה היה צרצור צרצרים, ובתור ילדה היא חשבה שככה הלילה נשמע.

כשגדלה הרגישה שהיא חייבת לילדה שהייתה את הסיפור הזה והחליטה לפתח את אותו רעיון.

הספר "הרעש של הלילה" מספר על גמד שלקח על עצמו משימה מיוחדת- לחפש את הרעש של הלילה כמתנת יום הולדת. הגמד לא בטוח שיצליח במשימה אך נחוש בדעתו לשוב הביתה בזמן עם פתרון לחידה.

בראיון עם ענת כהן אסתי סיפרה לה כיצד הספר נולד, על תהליך הכתיבה, ועל המסר של הספר, לפיו כל אחד צריך למצוא את המנגינה המיוחדת שלו.