תכנית מיוחדת בעקבות הכנס הבינלאומי: "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי", שנערך ב-7 בנובמבר והתמקד בהשפעות של תופעות הפייק ניוז, פוסט-אמת ומאמצי השפעה על קבלת החלטות בנושאי ביטחון לאומי, וכן באתגרים לרגולציה ולדמוקרטיה.

סיכום כנס "ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי"

איתי ברון, סגן ראש המכון למחקר וראש תכנית ליפקין שחק לביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט אמת ופייק ניוז מסכם את הכנס הבינלאומי הראשון של התוכנית. במסגרתו, ניסו המושבים המגוונים והדוברים מהדיסציפלינות השונות לעסוק במשולש שבין הקושי להבין את המציאות בעידן של "ריקבון" האמת, הקרב על ההשפעה ועל התודעה ושיקולי ביטחון לאומי. האם למצבה של האמת השלכות שליליות או דווקא חיוביות על הממד הפילוסופי-רעיוני והאם האמת חשובה כפי שהייתה גם בעידן שבו מהירות התגובה חשובה לעתים יותר מהדיוק? מיהם השחקנים הרלוונטיים ומיהם הגורמים האחראיים לגיבוש תמונת המציאות, ההתמודדות עם בעיות העידן וניהול הקרב על התודעה?

פייק ניוז והסכנות למוסדות הדמוקרטיים

פרופ' קרין נהון (החל מדקה 14:19) בשיחה על האופן בו דיס-אינפורמציה ופייק ניוז משפיעים על המוסדות הדמוקרטיים בעיצומו של פלונטר פוליטי בישראל. כיצד תיווך המידע הרב על ידי פלטפורמות שונות מוביל להפצת פייק ניוז ללא פיקוח רגולטורי ראוי ומסכן את היסודות הדמוקרטיים של דמוקרטיות ליברליות? מה מצב ההסדרה בנושא בישראל ומה השתנה מאז חוק הבחירות מ-1959, ומדוע ישנו סיכול מתמשך של ניסיונות החקיקה וההסדרה הרגולטורית על ידי פוליטיקאים?

המדיה החברתית והשפעתה על השיח בזמן בחירות

ד"ר ענת בן דוד (החל מדקה 27:00) מנתחת את תפקידה של המדיה חברתית במסגרת מערכות בחירות. כיצד הפכו הרשתות החברתיות מסוכן של דמוקרטיזציה בתקופת ה"אביב הערבי" לפלטפורמות שמכרסמות בדמוקרטיה הליברלית באמצעות המונופול על תיווך התקשורת? כיצד משפיע מאפיין הפרסונליזציה של האלגוריתמים אשר מפיצים את המידע בין המשתמשים וכיצד הוא מקשה על בחינת ההשפעה על השיח, בין השאר בזמן מערכות הבחירות, ומה עשויים להיות הפתרונות למצב הקיים?