הרב קשתיאל לפרשת עקב התשפד - עבודת התפילה

בסוף פרשתנו וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם.

חכמים למדו שמדובר במצוות התפילה שמכונה עבודה.

לכאורה איך תפילה קרויה עבודה היא הרי בנויה על בקשה.

כל פעם שאדם מגיש בקשה הוא רק מבקש 'תביאו לי' הוא לא עובד, לא מתאמץ לא מוסר את הנפש.

צריך להבין מה זה העבודה פה איזה מאמץ יש פה. איזו מסירות נפש מתגלה פה? הרי הכי קל בעולם זה לבקש.

גישה ראשונה של רבי נחמן..אומרת שזו העבודה שכשאדם בא להתפלל שיבקש על אחרים לא על עצמו ופה נתגלה מסירות הנפש. כלום לא בשבילך. פגשת שר גדול לא ניצלת את ההזדמנות עבורך אלא עבור אחרים.

המהרל מסביר שכשאדם מבקש עבור התעלותו הרוחנית בלבד. זוהי עבודת ה': על מה שאתה לא מבקש. לא לעצמך לא לעניינים הפרטיים שלך אלא לשם שמיים בלבד.

המביט בשער התפילה אומר שאדרבא אדם יבקש הכל. עדיף כל בשר יבואו לאדם יש הרבה צרכים ובמקום להשיג לבד הוא מחדיר לליבו שהכל מה', רק ממנו מבקשים. המסירות נפש פה שהאדם מחבר את כל חייו ללא יוצא מן הכלל אל ה'. שיביקש הכל מהקבה ככל שמרבה כך מחבר עצמו יותר לה'

גם הרב מסביר שכל דבר שאני צריך אני מבקש רק מהקבה כי הכל שלו. מרבה את תודעת עול מלכות שמיים.

ממילא מובן החיבור לעבודה זרה שהכל מה'

הערה נוספת. נפש החיים מסביר: והיה אם תשמעו אל מצוותי אשר אנוכי מצווה אתכם היום לאהבה את ה' אלוהיכם ולעובדו..

משה אומר בגוף ראשון שהוא המצווה ואז בגוף שלישי ולעובדו על הקבה. אחר כך ונתתי מטר ארצכם בגוף ראשון. מי שמוריד את המטר זה המתפלל זהו כוחו של האדם עובד ה'.

השנה היתה מבורכת בחקלאות טובה ויבולים טובים באופן מיוחד. יהי רצון שנזכה גם לרשת את הארץ ולהתגבר על אויבינו.