הרב קשתיאל לפרשת 'כי תבוא':

במרכז הפרשה טקס הר גריזים והר עיבל.

עומדים על ההר מזה ועל ההר מזה.

יש 11 עניינים שנבחרו וכורתים עליהם ארור.

בתחילת ספר החפץ חיים מזכיר הסיכון ההלכתי ולאוים שעובר האומר לשון הרע. וגם עומד ב'ארור'.

מדוע מכל המצוות נבחרו 11 אלו?

שתי גישות עיקריות בבירור עניין ארור:

1. אבן עזרא ועוד: דברים המסורים ללב - צריך לטלטל את האדם ולומר לו: היכן יראת השמים שלך? הלוא ה' בוחן כליות ולב.

הארור הוא המתמם. כמו קין שמחביא הבל באדמה. ואומר לו ה': ארור אתה.

יש יותר רשעות ונבזות בנסיון להסתיר ולכסות.

וכך בפרשה: ארור אשר יעשה פסל ומסכה ושם בסתר, משגה עיוור בדרך, משיג גבול ( קשה לראות ששינה), להטות משפט יתום, מכה רעהו בסתר - רש'י: לשון הרע.

2. המלבי'ם ועוד:

מה שנתבעים לא כיהודים, אלא כבן אדם. מי שעובר על הדברים הכי בסיסיים ככנען והנחש שנאמר עליהן ארור.

שני הפירושים משלימים אחד את השני. האדם צריך להקשיב למצפונו ולזכור שיש עין פקוחה.

שני מוקדים אלו.

עם ישראל הלך במדבר אחרי הארון, מוקף ענן כבוד.

גם מי שלא פקח עיניו יכול לראותם בקלות.

אך בכניסה לארץ צריך שמירה.

הרב בתחילת אורות התשובה, שני סוגי תשובה: פנימית, טבעית, והבאה מיראת ה'.

שתיהן עדיין לא האידיאל. לא מצפוני ולא יראה תתאה.

לאדם אמור להיות ברור לא לחטוא. המצב השכלי. דעת.

חוננו מאיתך דעה - שתשוב לנו הדעת הברורה.

בראש השנה - יום דעת האדם. רוצים להחזיר את הדעת. הישרות.

ובסוף הפרשה: ולא נתן לכם ה' לב לדעת וכו'..

בסליחות ובר'ה וביוהכ'פ מתפללים 'השיבנו' ו'חדש ימינו כקדם' לבהירות הדעת של אדם הראשון. שלפני הופעת החטא וה'ארור'. שכל נקי, שכל של אמת.

גם אחרי שנעורר ייסורי המצפון בעקבות פרשת השבוע ואת יראת ה', אנחנו רוצים לשוב לדעת.

מאריך על כך הרב קוק באורות התשובה פרק א'.

צריך לנצל ימים אלו עד ראש השנה ללימוד מספרי תשובה אלו ולהשיב הנשמה.

שבת שלום.