שבת בשלח נקראת שבת שירה, אבל באמת כל שבת עניינה שירה. המהות של השבת היא שירה. המדרש מספר שהמלאכים שרים שישה ימים בכנפיהם, וביום השביעי עם ישראל הוא הכנף שלהם. שישה ימים המלאכים אומרים שירה, ובשבת עם ישראל אומר שירה.

שבת היא הזמן שבו עם ישראל שר. מזמור שיר ליום השבת, ובמנחה שירת הים – שירת שבת. זו מעלת עם ישראל: בשבת אנחנו פורסים כנפיים ושרים כמו המלאכים.

בפרשה יש הרבה תלונות, והקב״ה שומע ומענה. אותו עם שמתלונן, יודע גם לשיר שירת הים באמונה וביטחון. כך גם בחיים: כל השבוע מבקשים ומתלוננים, ובשבת לא מבקשים כלום – רק משבחים ומודים.

זה בסדר להתלונן כל השבוע, אבל בתנאי שבשבת שרים. שבת אינה זמן לביקורת, תחקירים ודיבורים רעים. שבת היא שירה בלבד. אסור לבשר בשורות רעות, רק לשבח את ריבונו של עולם.

בשבת עוסקים בטוב: בשפע, בפירות הארץ, בגאולה. אין דינים בשבת, אפילו אש הגיהנום שובתת. שבת היא מזמור שיר.

התורה עצמה נקראת שירה, ובשבת לומדים מתוך חידוש ושמחה. בזכות השירה של השבת, הקב״ה שומע את הבקשות של כל השבוע.

אליהו הנביא כותב במוצאי שבת את זכויות ישראל מכל השבת. טוב להמשיך את השבת גם למוצאי שבת, להישאר בשבח ובהודיה.

בעזרת השם נזכה לשבתות של שירה, ליום שכולו שבת ומנוחה. עצם השירה והשמחה של השבת מסירות יגון ואנחה. יש לנו הרבה על מה לשיר: ארץ ישראל פורחת ונבנית. בעזרת השם נזכה לגאולה שלמה במהרה.

שבת שלום.