לפני שמשה יתחיל לדבר על העתיד של העם, הוא עוצר לטובת סקירה של כל התחנות החשובות במדבר, החל מיציאת מצרים וניסים, דרך חטא המרגלים.

הפסיכולוגיה החיובית רואה חשיבות רבה ביכולת העצירה והשיקוף העצמי, שתאפשר לראות איך תחנות שונות בחיינו, מתכתבות עם מה שאנחנו מגדירים כתכלית ומשמעות.

השיקוף הזה איננו שיפוטי, הוא רואה בכישלונות כמו בהצלחות – תחנות במסע הלמידה.

האם אתם מצליחים להביט באומץ על העבר לטובת העתיד?

מתי ניסיתם להפוך את הכישלון לתובנה מצמיחה?

והאם אתם מכירים את ניסוי האבנים הגדולות?