הרב קשתיאל לפרשת משפטים התשפ'ו:

פרשת משפטים מהווה שינוי סגנון של התורה.

עד עכשיו היתה התורה בלשון סיפורית.

בבת אחת נקטע הסיפור ברשימה של דינים.

ולא בהכרח מתחברים כל הדינים אחד לשני.

חכמים מצאו הקשרים, אבל לא להכול, ואין עלילה.

ויחזור על עצמו בעוד רשימות בפרשות נוספות.

שפת הדינים.

כמו 'רשימת מכולת', שלא רואים סיפור...

בחכמה הפנימית נקראת 'שפת החירות'. עולם החירות.

גם פרשתנו פותחת בחירות.

הנגלה והסוד מתאימים.

כי תקנה עבד עברי...יצא לחופשי.

איך יכול להיות? למה נקרא חירות, לנו נדמים רשימת דינים יותר כמו כלא...

הרב קוק מסביר שמדובר בחירות של כל פרט.

לנו יש איזו תפיסה של הפרט כחלק ממכלול.

אבל האמת היא שלכל פרט יש גם ערך בפני עצמו.

העבד היה שייך למכלול ויצא לחופשי.

סופר סת'ם משקיע בכל אות.

אומ' הגמ' בקידושין למה נקראו ראשונים סופרים? מפני שהיו סופרים בתורה.

בקריאת שמע צריך לדקדק באותיותיה.

עולם המעשים, עולם הדינים.

המילה הכי נפוצה בפרשה היא 'אם'.

כל מעשה עצמי הוא יקר.

נעשה ונשמע. הסוד שלו הוא הערך של כל פרט. כבוד לפרט.

שתי שפות בעם ישראל:

שפה סיפורית, של רעיונות ומהלכים.

ויש את שפת החיים שיש בהם הרבה נקודות. שפה של אומנות. האומן משקיע בפרטים השקעה מרחיקת לכת. ושמח בכל פרט.

המלחין מתלבט על כל תו.

רוח האמנות של עם ישראל.

וכשמשה עולה להר סיני ידברו איתו על אמנות: פרשות תרומה-תצווה. כפתור ופרח.

זאת התפארת, הרוממות שלנו. הדיוקים שאנחנו מדייקים בכל הלכה.

"לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום".

הקדוש ברוך הוא רוצה כל נשמה בעולם. יש עניין לכל אדם. לחפש מהי האישיות שלו בעולם. לא רק חלק מבית חרושת.

יש עבד שאומר ''אהבתי את אדוני''...

במשנה ברורה אומר שכשאדם אומר פסוקים יהיה כמונה מרגליות.

המסילת ישרים גם אומר שכשעושה מצווה, כל אחת כיהלום. יהלום - שיכול צורף לשבת ללטש בה כל פרט שעות.

אשר תשים לפניהם - מעלתם המיוחדת של ישראל.

כל תרי'ג מצוות.

מברכים את חודש אדר, שכולו שבח ושמחה לעם ישראל ולמעלתם של ישראל.

ומתפללים ליהודים אורה ושמחה וששון ויקר. ישרה ה' אורה ושמחה לישראל. ותהיה שמחת פורים מהפכה גדולה ברוח, בטהרה ובגאולה.

ובשמחת הפסח נצא לחירות עולם.

שבת שלום וחודש טוב.