פרשת נשא – איפוק, איזון וברכה באהבה

השבת אנחנו קוראים את פרשת נשא – הארוכה ביותר בתורה, ולא בגלל ריבוי מצוות או דרמה, אלא דווקא בגלל החזרה המונוטונית על תרומת נשיאי השבטים. 12 פעמים – אותו נוסח בדיוק.

אבל החזרה הזו היא לא טעות עריכה. היא שיעור עמוק בשוויון, באיפוק, וביכולת לוותר על הרצון להתבלט למען ערך גדול יותר – האחדות. אף נשיא לא אמר: "אני אוסיף משהו", "אני אעשה את זה אחרת". כולם בחרו לדבוק בדיוק באותו הדבר, ודווקא מתוך כך, נבנתה שותפות.

📌 הפרשה עוסקת גם בפרשות הסוטה והנזיר – שתיהן מציבות מראה לאדם על גבולות, שליטה עצמית ובחירה. הקנאה והתאווה מובילים לשבר, אבל איזון וגבולות מובילים לצמיחה.

📌 בסיום הפרשה, ברכת הכהנים – מהטקסטים האהובים ביותר בתורה – מזכירה לנו שברכה אמיתית יכולה לבוא רק כשיש אהבה בלב. זו הברכה היחידה שמתחילה בציווי: "לברך באהבה".

✨ אז מה ניקח איתנו מהפרשה הזו?

ומה איתך? על איזו "תחרות שקטה" בחיים הגיע הזמן לוותר?