הרב קשתיאל לפרשת וישלח התשפג - יעקב וישראל, הדרך והמטרה

בפרשתינו אנו מתבשרים על השם הלאומי שלנו :ישראל. זה משפיע על הכל עם ישראל תורת ישראל וכו.

אחרי זה הקבה ממשיך לקרוא ליעקב יעקב. אין פה מחיקת השם יעקב אלא נוספת קומה חדשה.

מה היחס בין שני השמות?

המהרל מביא את הפסוק ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי ...וזכרת כי ה' אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.." יש רגעי שיא בחיי האדם ברגעים אלו צריך למצות את כל כוחו. זה טוב וחיובי ..כוחי ועוצם ידי. אבל זה לא שלם, אתה צריך לזכור את הדרך עד הלום, היית יעקב, היית למטה, בגלות, ברדיפת עשיו הקבה שמר עליך, וזכרת כי ה אלוקיך הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.

כשיעקב נקרא ישראל זו נקודת השיא בחייו. אחר כך ישנה ירידה של מכירת יוסף והירידה למצרים.

בנקודה הזו הקבה אומר לו זה טוב שאתה מרגיש בגובה, בשיא אבל אתה יכול להרשות לעצמך להיות ישראל בזכות שתזכור את יעקב. אם יזוח ליבך ולא תהיה בענווה גם ישראל לא יהיה.

חכמים אומרים שגם בגאולה השלמה נזכיר את יציאת מצריים.

יעקב בונה מייד מצבת זיכרון לאירוע הזה של קריאת שם ישראל. ומייד אחר כך רחל מתה בדרך ויעקב מקים שוב מצבה.

מי זו רחל, היא המופקדת על הדרך על הקשיים על ההתמודדות עם לבן על העקרות על עשו. היא נקברת בדרך היא מזכירה לנו שיש קשיים עד שמגיעים לשיא לשם ישראל.

צריך תמיד לזכור מאיפה באנו איזה קשיים ומהלכים עברנו, זה נותן יכולת להודות ויכולת ללמוד על כל השלבים ואיך התגברנו על האתגרים.

הרב באורות התורה אומר אפשר לעסוק במטרות אבל עדיף לעסוק בדרך.

התורה עוסקת בעולם הזה בעמל בעבודה בדרך, העולם הבא לא מוזכר בתורה.

יעקב וישראל, העקב והראש לכן גם בזמני השיא של עם ישראל לעתיד לבוא בית יעקב לכו ונלכה. גם אז הולכים בית יעקב. לא שוכחים את העבר את הדרך.

גם אליהו הנביא הוא הזכור לטוב, הוא מזכיר לנו מאיפה באנו. את הדרך המסובכת שבנתה אותנו להגיע למדריגת הגאולה.