בפרק אירחתי את גיא ברקוביץ, מנכ"ל Waze ישראל.

כולנו לא אוהבים שינויים, אבל שינויים הם הכרחיים. הרבה פעמים הם נכפים עלינו בלי שאנחנו ממש רוצים בהם. השאלה היא איך מתמודדים איתם? איך מקבלים אותם ולא מתנגדים להם.

אחד הדברים שאני לקחתי מהפרק זה שחשוב הרבה פעמים לבצע שינויים עוד לפני שהם הופכים להיות הכרחיים.

אבל זה כמובן מפחיד, ומעלה בנו המון חששות. אחת ההצעות של גיא הייתה לחשוב על מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות... האמת שזה טיפ מעולה. אפשר לאמץ אותו גם להחלטות הכי פשוטות, כמו האם לצאת לחופשה. אם פשוט נחשוב על מה הכי גרוע שיכול להיות ונקבל את ההחלטה. זה ייתן לנו איזה רוגע שגם אם דברים לא יקרו בדיוק כמו שאנחנו מתכננים. עדיין זה שווה את זה.

בנוסף דברנו בפרק גם על ה-7 באוקטובר, גיא שיתף בתובנות אישיות על אירועי 7 באוקטובר ועל החלק ש-Waze תרמה לביטחון המדינה. והאחריות הכבדה הכרוכה בניהול חברה בסדר גודל כזה.

בפרק דיברנו על השנים הראשונות של הקריירה, שהן השנים הקריטיות לפיתוח הקריירה, אך הן בדיוק השנים שבהן אנחנו מגדלות ילדים. וכאן יש בחירה שכל אחת צריכה לעשות. השאלה היא האם אנחנו בוחרות באופן מודע או פשוט נשאבות.

אני שומעת אמירות מנשים מעוררות השראה באינסטגרם שאומרות "את יכולה הכל", לפעמים המשפטים האלה, במקום לתת לי השראה, רק מלחיצים אותי כי "וואלה, אני לא יכולה הכל". מה רוצים ממני? אני רק בת אדם.

אני כן רוצה להאמין שלשלב זה אפשרי, אמנם קשה ולפעמים מתסכל עד כדי דמעות, אבל אני חושבת שזו הדרך היחידה בשבילי להרגיש סיפוק מכל העולמות... יש ימים שאצליח להיות עם הילדים ולהכין דברים כיפים יחד... אבל יש ימים שהעבודה תקבל יותר תשומת לב ואני אראה אותם פחות.

אבל הכי חשוב להיות במודעות כדי שזה יהיה מאוזן.

ובסופו של דבר, לכל בחירה יש השלכות... הילדים שלי מצד אחד יקבלו פחות "זמן אמא", אבל מצד שני רואים אמא ששמה גם את עצמה במשוואה ועושה דברים שממלאים ומספקים אותה. זו אמא שונה ממה שאני גדלתי עליה.

בפרק גם שיתפנו בסיפורים שעלו מתוך הקבוצה - נשים בהייטק, על הבחירות של נשים בקריירה והאתגרים שהן חוות סביב האיזון בין בית לעבודה.

״לכל אחד יש את הדרך שלו, זה שקשה לי כרגע זה לא אומר שזה לא בשביל. תבינו שזה חלק מהתהליך זה לא אומר שאתם לא טובים שאחרי זה לא תצליחו שאתם צריכים להחליף תפקיד או עבודה. אלא כרגע יש לכם אתגר וזה זמני. זה הדרך שלכם. אנשים מחפשים את הקל אבל זה לא תמיד, לפעמים צריך לעבור איזה שיעור מסוים בדרך לייעד״.

הפעם שמחתי לארח את חיה רוזנצוויג. חיה היא יזמת נדל"ן מצליחה מארה"ב, שכבר בגיל 28 היא בעלת עסק מצליח שמגלגל מעל 300 מיליון דולר

מה שמיוחד בחיה זה שהיא שונה מהנוף הרגיל של יזמי נדל"ן. חיה פועלת מתוך מקום של שליחות ואמונה בטוב.

מה שאני לקחתי מהפרק זה שלפעמים אנחנו צריכים את האומץ לעשות את הדברים בדרך שלנו, גם אם הם נראים שונים, ואולי אפילו סוטים ממה ש״מקובל״. אם נפעל ממקום פנימי של אמונה ורצון לעשות טוב, דברים יוכלו לעבוד.

את הפרק עם חיה הקלטתי לפני ה-07.10, אבל הוא מרגיש לי כל כך רלוונטי גם לימים אלה. היכולת להאמין בטוב, גם כשהכל נראה לא טוב, היא חשובה מתמיד.

המספר ווצאפ של המשרד לשיחה עם חיה

+1 (732) 898-0326

האינסטגרם של חיה: https://www.instagram.com/stories/chaya_rosenzweig/3282947800999636094/

הפודקאסט של חיה: https://open.spotify.com/show/08dHSBnXIDXZ7HiqXCmsfj

אני מרגישה שאני רוצה להתעורר בעוד שנה שנתיים אחרי שהכל יגמר. לטייל בחו"ל בלי לחשוש מאנטישמיות, לטייל בארץ בלי לחשוש מאזקעות ולא לנעול פעמים את הדלת בלילה מחשש לחדירת מחבלים. אני בעיקר מרגישה שזהו, מיצתי ובא לי לדלג שלב ולחזור לימים שבהם היה לנו טוב.

בשיחה עם אורנה שוורץ, מתמחה בלימודי ימימה ברחבי הארץ היא הסבירה בפרק שיש בתוכנו שני מצבים, לפעמים תקווה אמונה, לפעמים חרדה, חוסר ביטחון.

גם במצב עכשיו שכולנו חווים קושי, מי שמסתכל במבט אמיתי רואה שזה לא 24ֿֿ.7 יש רגעים שאני קצת יותר מעודדת, ויש רגעים על הפנים. למה? כי אני זזה מהמקום הטוב שלי אל הרע.

כאנשים שרוצים לעשות עבודה פנימית ורוצים לצמוח ימימה מלמדת אותנו לעלות לקומה גבוהה ולהסתכל על הרגש מלמעלה. מה קורה לי עכשיו?

איפה זה פוגש אותי. אה זה פוגש אותי בפחד. זה לא פעם ראשונה שאני חווה פחד אבל עכשיו זה מגיע ובגדול וכאן יש לי אפשרות לעשות עבודה פנימית ולצמוח.

כולנו חיים מהלא טוב שלנו, הרבה יותר קל לנו להתחבר ללא טוב לזכור את הלא טוב. 

אנחנו מסתובבים בעולם כאילו עוד שניה יעלו עלינו והנה הלא טוב שלי התגלה לכולם

הלימוד מלמד את הדרך חזרה הביתה. לשוב אל המקום האמיתי שיש לכל אחד מאיתנו.

שזה טוב. כי אנחנו רק רוצים טוב. גם אם טעינו בדרך.

חזרה אחרי חופשה לפעמים מעוררת בנו משהו.

אני חזרתי לפני כמה שבועות מחופשה של שבועיים בגיאורגיה עם הילדים, טיילנו בנופים המטורפים של גיאורגיה והתחושה שלי כשחזרתי הייתה שאני רוצה לעבור לגור על ההר, לגדל פרחים ולחלוב פרות.

וזה קשה, זה קשה לחזור ליום יום האינטנסיבי בעבודה. לפגישות מבוקר ולפעמים עד לילה ולרדיפה הזו אחרי היום יום.

לרגע שכחתי את כל הטוב שיש לי, שכחתי כמה אני צריכה להיות בהודיה כלפי החיים הכל כך פריבילגים שאני חיה.

ואז, נזכרתי במדיטציה שעופר שני יצר בעקבות הפרק שלנו.

אז קצת רקע, אחרי הפרק שהקלטתי לפודקאסט עם עופר, ביקשתי מעופר אם הוא יכול להקליט מדיטציה שקשורה סביב עבודה. עופר בטוב ליבו זרם והקליט מדיטציה.

אני מתרגלת מדיטציות כבר תקופה. אבל בפעם הראשונה שהקשבתי למדיטציה הזו, היא הייתה כל כך מדויקת לעולם שלי.

במדיטציה עופר מתזכר אותנו ברגעים שהובילו אותנו למקום שלנו היום, מה הייתה המוטיבציה הרצון והשאיפות.

זה גרם לי להיזכר מחדש כמה רציתי להגיע לאין שהגעתי ועד כמה שום דבר לא מובן מאליו.

יצאתי מהמדיטציה באנרגיה חדשה של הודיה ובעיקר מלאת אנרגיה ליום עבודה.

מוזמנים ומוזמנות לתרגל את המדיטציה.

הסיפור של הילה הוא מרתק ומעורר השראה, ואני בטוחה שהרבה אנשים יזדהו איתו ועברו משברים דומים, בין אם הן קשורים לעבודה ובין אם לא.

בשיחה עם הילה העמקנו בשינוי המשמעותי שהיא חוותה, מעבודה תחת לחץ וחרדה, עבודה מתוך ריצוי ופרפקציוניזם, וחוסר היכולת לשים גבולות, להסתכלות מזוית אחרת על הדברים.

ההתעוררות שהיא חוותה גרמה לה לקחת פסק זמן משמעותי, ולאחריו לחזור לעבודה אחרת לגמרי. זה איפשר לה להיות רגועה יותר, לראות את הדברים כפי שהם, עם גבולות ברורים וזמנים מוגדרים שמוקדשים לחיים הפרטיים.

בשיחה, הילה שיתפה שכל אלה לא פגעו, אלא רק תרמו לאיכות ולתפוקת העבודה שלה, מעבר לשיפור המשמעותי בשאר המישורים בחייה.

השינוי הזה איפשר להילה הסתכלות חדשה, בריאה יותר, על העבודה, מערכות יחסים, ועל החיים בכלל.

דיברנו על הנטייה של רבים מאיתנו לקבל מוטיבציה וחיזוקים רק מגורמים חיצוניים, כמה שזה לפעמים לא ממלא אותנו באמת, ולא מחזיק לאורך זמן.

על איך אנחנו יכולים להתחבר פנימה, להיות מודעים לרגשות שלנו ולהתפתח מתוך פידבקים פנימיים.

חשוב לזכור שמשברים אישיים תמיד יביאו אותנו להתפתחות. זה יבוא לידי ביטוי בכל המישורים בחיינו. ככל שגודל המשבר גדול יותר, ככה גם גודל הקפיצה

קצת על הילה:.

הילה היא מעצבת מוצר בכירה בגוגל, עובדת בהייטק בעשור האחרון, ובשנים האחרונות משלבת בעשייה שלה גם את עולם הרוח והטיפול.

היום היא גם מטפלת רגשית בריברסינג (נשימה מעגלית) ובסאונד הילינג, ומנחת סדנאות קבוצתיות להתפתחות והאטה, במקביל להיותה מעצבת.

לינק לאינסטגרם של הילה:

https://instagram.com/hila_halpern?igshid=NTc4MTIwNjQ2YQ==

״אני חושב שהדור שלנו, שחווה את ההתפצצות של ההייטק, ואת עולם העבודה הגלובלי הוא דור שעובד הרבה שעות ובצורה אינטנסיבית ואני רואה על הבנים שלי שאחד הדברים שהם למדו ממני זה שהם רוצים את החיים שלהם טיפה אחרת.״

די-נור הוא מנכ״ל מרכז הפיתוח של eBay ישראל. בשיחה כנה עם אמיר, דיברנו על האתגר בלחיות חיים של קריירה לצד חיים מחוברים.

אמיר גם מתמחה בכל עולמות ה-AI, בפרק דיברנו על איך ה-AI פוגש אותו האם יש לנו ממה לפחד והאם הוא מפחד שיום אחד ה-AI ייקח גם את המקום של

בפרק, רון סיפר לי על החשיבות של לא להיצמד ״לטייטלים״, אלא להיות מוכן לוותר עליהם בשביל להתקדם, זהו וויתור קטן בשביל התמונה המלאה.

רון נתן דוגמה לאנשים שהיו בתפקידים בכירים בסטארטאפים, כשהם עוברים לחברות גדולות, הטייטל שלהם נחתך לחצי, אבל האימפקט של מה שהם עושים הוא משמעותי אולי אפילו יותר.

מה דעתכם על זה? האם אתם מוותרים על טייטלים בשביל קידום?

קצת על רון:

רון גורה הקים עם שותפיו את חברת The Gifts Project בשנת 2010 ומכר אותה ל-ebay כעבור זמן קצר. לאחר מספר שנים בתפקיד מוביל ב-ebay, רון עבר להוביל את המוצר כסגן נשיא בכיר בחברת wework. כיום הוא מוביל כמנכ״ל-מייסד את חברת אמפתי, שמסייעת לאנשים להתמודד עם מוות במשפחות.

יובל פאסוב מנהל את Google for Startups ועם ניסיון עשיר בעולם הייטק.

אבל מה שאתם פחות יודעים על יובל זה שהוא הקים ארגון שעוזר לילדים חולים עם למעלה מ-841 מתנדבים

יובל התנדב במשך תקופה בשמירה על ילדים חולים בבתי חולים, הוא שיתף ברגע הזה שהוא נכנס לחדר ויושב מולו ילד שרוצה רק את אבא ואמא, הילד מסתכל עליו במבט חשדני. ויובל היה צריך למצוא את הדרך לבנות אמון עם הילד, לגרום לו לבטוח בו. לאט לאט עם טכניקות כאלה ואחרות הילד נפתח ובסוף המשמרת הם הפכו לחברים.

כמה שנים אחרי, כשיובל מצא את עצמו בשיחות חשובות של מכירות עם לקוחות הוא הרגיש כמה הסקייל הזה של יצירת אמון עזר לו. כשהוא התנדב זה היה ילד חולה, היום זה מנכ״ל של חברה שהוא צריך ליצור אמון.

אני מאמינה שכשאנחנו עושים טוב, הטוב חוזר אלינו לפעמים בצורה ישירה כמו בסיפור של יובל ולפעמים עקיפה. אבל טוב תמיד נצמד לטוב.

בתקופה האחרונה קצת נעלמתי. הרגשתי שהכל כבר לא רלוונטי.
יש פרקים מעניינים שהקלטתי לפני המלחמה אבל הם פשוט נראים לי מנותקים ממה שקורה עכשיו, ולכן פשוט לקחתי צעד אחורה מהכל.
אבל אחרי שקצת התחלתי להתאושש קיבלתי תגובות ממאזינים שכן היו שמחים לשמוע על המצב ומה יהיה כי הם קצת חוששים. זו אכן מציאות הזויה שבה חלק עמוק בתוך הכאב והחלק השני קצת יותר פרווילג.
יכול להיות שהפרק הזה יהיה קצת מוקדם לחלק מהאנשים כאן שהם עמוק בתוך השכול אבל אולי כן יעזור לאחרים
אז אחרי מאמצים, הצלחתי להוציא את עצמי מהבית ולהיפגש עם Navot Volk להקלטה של פרק.
בין המחשבות על החטופים, החיילים והפצועים, יש לי שאלה שמרצדת לי בראש: "מה יהיה?" מה יהיה עם ההייטק, שגם ככה לא היה בפריחה לפני? מה יהיה עם המשרות? האם יהיו פיטורים?
בשיחה עם Navot Volk, יזם ומשקיע, דיברנו על המצב של ההייטק בישראל.
נבות שיתף נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה: בעקבות המצב, נוצרות קבוצות חדשות שנפגשות עם סט חדש של בעיות. לדעתו, זו הזדמנות אדירה. כמות הסטארטאפים שיצאו בתחום המנהרות, הרובוטיקה והחפירות היא מטורפת. הוא כבר פגש כמה מהם. זה שינוי שיכול להוביל את ישראל לצמיחה, וזה לגמרי טוב.
היינו גם ריאליסטיים ודיברנו על האתגרים שמחכים בטווח הקרוב.
אבל תזכרו: יהיה טוב!