המשפט "זה רק קלוריות" נשמע הגיוני – עד שמגלים איך שקית אחת של חטיף יכולה לנהל לנו את כל הערב.

השבוע ב'פרוטוקול פתוח', אני יושבת עם שותפתי וחברתי לפודקאסט "גוף חטוב ראש בריא", רותם להב, לשיחה בגובה העיניים על מזון אולטרה-מעובד מול מזון מעובד, ולמה ההבדל הזה מסביר כל כך הרבה: חשקים פתאומיים, אכילה בהיסח הדעת, והקושי האמיתי לעצור גם כשהגוף כבר שבע.

לאורך הפרק אנחנו מפרקות דוגמאות יומיומיות (מקשיו קלוי, צ'יפס ופרינגלס, ועד נקניקים וקוטג'), והופכות את הבלגן לכלים פרקטיים לקבלת החלטות:

• המדע שמאחורי הטעם והמרקם: השילוב הממכר של סוכר, שומן ומלח, ה"קראנץ'" שמייצר דחף לעוד, ולמה החוויה הפיזיולוגית בין תפוח לשוקולד שונה לחלוטין – גם אם המספר הקלורי זהה.
• פרקטיקה וקריאת תוויות בלי להיבהל: למה רשימת רכיבים ארוכה היא תמרור אזהרה, מה המשמעות של תוספים כמו ניטריטים וניטראטים בבשר מעובד, ואיך לבחור נכון בלי להיכנס למשטר של איסורים וחרדות.
• מלכודות הסופרמרקט והשיווק: איך המדפים והקופות מתוכננים לגרום לנו לקנות חטיפים שלא תכננו, ומה האמת מאחורי טרנד ה"פרו" ומוצרי החלבון המעובדים.
• תזונה בעולם האמיתי: איך משלבים מודעות, שובע והנאה בלי ליפול לקיצוניות או לאובססיית "דל קלוריות".

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

איך ממשיכים לחיות, לעבוד, לאהוב ולהחזיק שגרה כשהעתיד מרגיש לא יציב?

השבוע ב'פרוטוקול פתוח #10', אני יושבת לשיחה אינטימית וחשופה עם חוקרת המוח והתודעה נעמה שוורץ. בפרק הזה, המסלול האקדמי שלה בדימות מוחי והבנת מודעות פוגש אבחנה רפואית מפתיעה: חשד לגידול, אפילפסיה שאינה תמיד נראית מבחוץ, וחיים שמתנהלים לצד מחשבה שקטה אך מתמשכת על סיכון ואי-ודאות.

יחד, אנחנו צוללות למעמקי המוח ומחברות בין המדע המדויק לחוויה האנושית מבפנים:

• האמיגדלה וויסות רגשי: מה התפקיד של האמיגדלה בזיהוי איום, דריכות, כעס ועצב? מה קורה במוח כשאזור כזה נפגע או מוסר בניתוח, ואיך מתמודדים עם תנודתיות רגשית והסתגלות מחדש?
• נוירופלסטיות במבחן המציאות: האפשרות של המוח לבנות מחדש הרגלים ומיומנויות פיזיולוגיות ומנטליות, גם כשנקודת ההתחלה משתנה לחלוטין.
• מוזיקה ככלי נוירו-קליני לוויסות ולחוסן: איך קצב, נשימה, מערכת העצבים ועצב הוואגוס עובדים יחד, ואיך משתמשים במוזיקה כדי לעבור ממצב תודעה צר ומכווץ ("ראיית מנהרה") למצב רחב, פתוח וסקרן.
• חכמה ואמפתיה כמצב תודעה: איך מפתחים חכמה ופרו-חברתיות דרך דיאלוג מוזיקלי שמחבר אותנו לעצמנו ולאחרים.

אם הפרק הזה נגע בכם, אל תשכחו להירשם כמנויים בפלטפורמה האהובה עליכם, לשתף עם אדם שזקוק לכלים לוויסות רגשי בתוך עומס, ולהשאיר דירוג או ביקורת שיעזרו לשיחה הזו להגיע לעוד אנשים.

וגם! תספרו לנו - איזה שיר הייתם מקדישים לעצמכם היום?

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

אנחנו אוהבות לחשוב שאנחנו מנהלות את החיים שלנו בצורה רציונלית, מקבלות החלטות מודעות ושולטות ברגשות ובפעולות שלנו. אבל האמת הפיזיולוגית והפסיכולוגית היא שיש מערכת שלמה, עמוקה וסמויה מן העין שמנהלת את ההצגה מתחת לפני השטח: התת-מודע.

השבוע ב'פרוטוקול פתוח', אני יושבת לשיחה פתוחה ונטולת פילטרים עם הפסיכולוגית הקלינית המומחית אורלי איצקוביץ', במטרה לעשות את מה שרובנו מנסים לעשות כל החיים – להבין את התת-מודע.

משהו קטן משתנה בחדר טיפול עוד לפני שמבינים למה: טון שנשבר, שתיקה שנמתחת, תחושה בבטן שמבקשת שנעצור. אנחנו יוצאים למסע בין פסיכותרפיה, טיפול רגשי והקשבה עמוקה, כדי להבין איך עובדים עם מה שלא נאמר ואיך מזהים כשהלא מודע נכנס להגה.

אנחנו מדברים בגובה העיניים על אינטואיציה בטיפול פסיכולוגי: לא ככוח על טבעי, אלא כיכולת לקלוט סימנים עדינים ולנסח אותם כהשערה אחראית. דרך דוגמאות מהקליניקה אנחנו בודקים איך ידע מקצועי, תיאוריה וניסיון נפגשים עם תחושת בטן, ואיך סופרויז׳ן והדרכה עוזרים לנו להבחין בין מה ששייך לנו לבין מה שעולה מהמטופל ומהקשר בינינו.

החלק המאתגר באמת מגיע כשצריך להבדיל בין אינטואיציה לחרדה. שתיהן חיות בגוף, אבל הן מספרות סיפורים שונים: חרדה דוחפת לוודאות ולסכנה, אינטואיציה משאירה מקום לסימן שאלה ולכיוון. משם אנחנו עוברים למיינדפולנס וליכולת למצוא שקט בתוך רעש פנימי, ואז למנגנוני הגנה ולשאלה איך מפרקים אותם בהדרגה בתוך קשר טיפולי יציב בלי להציף, בלי להאיץ ובלי לשחזר כאב.

אם השיחה הזו עוזרת לכם להבין את עצמכם, את הקשרים שלכם או את מה שקורה לכם בטיפול, נשמח שתירשמו לערוץ, תשתפו עם אדם אחד שצריך לשמוע את זה, ותשאירו ביקורת קצרה כדי שעוד אנשים ימצאו אותנו. על מה הייתם רוצים שנדבר בהמשך?

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

מה קורה למיינדסט שלנו ברגעים הכי מלחיצים בחיים? כשאנחנו צופים במשחקי מונדיאל 2026, קל להסתכל רק על הטקטיקה, על הפיזיות ועל הכושר הגופני של השחקנים – אבל המשחק האמיתי, זה שקובע מי ינצח ואיך, מתרחש תמיד בתוך הראש.

השבוע ב'פרוטוקול פתוח', אני מארחת את נועם מנור לפרק חריף על פסיכולוגיית ספורט, חוסן מנטלי ומיינדסט הישגי. דרך השיעורים המרתקים והחוקים החדשים שנכתבים ממש עכשיו על המגרשים של מונדיאל 2026, אנחנו מפרקים לגורמים את התובנות שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים – וחייבים – להפיק וליישם בחיים האישיים והמקצועיים שלו.

בפרק זה נדבר על המדע שמאחורי החוסן והווינריות:

מבחן החוסן של מונדיאל 2026: מה המשחקים הגדולים של הטורניר הנוכחי מלמדים אותנו על תפקוד תחת לחץ קיצוני, ולמה חוסר חוסן של מנהיג או מאמן מוקרן ישירות על כל המערכת.

מיינדסט ספורטיבי לחיים האמיתיים: איך בונים חוסן מנטלי שלא נשבר כשהתוכניות משתבשות, ומה ההבדל בין מי שקורס ברגע האמת לבין מי שממנף אותו להצלחה.

ניהול לחצים וסטרס בזמן אמת: המנגנונים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים שמופעלים במצבי קיצון, ואיך מתרגלים תגובות פונקציונליות במקום קפיאה או שבירה מנטלית.

המעטפת הביופסיכוסוציאלית של הווינר: איך הסביבה, הלחץ מסביב והמערכת המנטלית שלנו משפיעים על קבלת ההחלטות שלנו בשבריר שנייה.

הפרק הזה הוא ממש לא רק לחובבי כדורגל. הוא מפת דרכים מדויקת לכל מי שרוצה להבין איך מיינדסט הישגי וחוסן פנימי נבנים, ואיך לקחת את השיעורים המטורפים של מונדיאל 2026 הישר אל תוך המגרש הפרטי של החיים שלכם. האזנה נעימה!

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

איך מנהלים חיים כשהמציאות טורפת את כל הקלפים, ואיך הופכים את נקודת השבר הקיצונית ביותר למנוף של צמיחה, חוסן ועשייה? בעולם שבו הורות מיוחדת או אבחנה של ילד על הרצף האוטיסטי נתפסות לעיתים קרובות דרך פריזמה של קושי ורחמים, הגיע הזמן לדבר על הכלים הפרקטיים, המדע והמיינדסט שנדרשים כדי לייצר הורות מותאמת ומנצחת.

השבוע ב'פרוטוקול פתוח', אני מארחת את אפרת צרי – אמא יחידנית לתאומות בנות 14 על הרצף האוטיסטי. אפרת, ששימשה בעברה בתפקידי ניהול בכיר בתחומי השיווק בבנקים, מוסדות פיננסיים, חברות אנרגיה והייטק, לקחה את כישורי הניהול והאנליזה שלה אל תוך חקר האוטיזם. כיום היא משמשת כמנחת הורים למשפחות מיוחדות, מרצה, ומחברת הספר 'שברים עדינים' העוסק ביציאה מחוזקת ממצבי משבר.

בשיחה חדה, מרגשת ומלאת תובנות מעשיות, אנחנו מפרקות את עולם ההורות המיוחדת:

מניהול בכיר לחקר האוטיזם: איך הכלים מעולם השיווק וההייטק עזרו לאפרת לפצח את אתגרי היום-יום, ולמה ההורות הזו דורשת מאיתנו להפוך למנכ"ליות של החיים שלנו.

הורות מותאמת על הרצף: מהם הכלים הקריטיים שמשפחות מיוחדות חייבות לאמץ כדי לייצר סביבה תומכת, מקדמת ומאוזנת מבחינה רגשית ופיזית.

פרוטוקול יציאה ממשבר: מתוך הספר 'שברים עדינים' – איך המערכת הביופסיכוסוציאלית שלנו מגיבה לטלטלות, ומהם השלבים המעשיים כדי לאסוף את השברים ולצאת מהם חזקים וחיוניים יותר.

התמודדות עם השחיקה היומיומית: ניהול הסטרס, רגשות האשם ושימור ה-Wellbeing של ההורה בתוך המרתון התובעני של גידול ילדים עם צרכים מיוחדים.

הפרק הזה הוא מפת דרכים ומקור השראה עצום לא רק להורים לילדים על הרצף, אלא לכל אדם שמתמודד עם משבר, מחפש כלים לחוסן מנטלי, ורוצה ללמוד איך לנווט בתוך השטח האפור של החיים בביטחון ובחופש. האזנה נעימה!

https://www.tzory.com/book/
https://www.instagram.com/efrat.tzory?igsh=bDIxMzZud3h4bnhu&utm_source=qr
https://www.facebook.com/share/1CvCqMDGUY/?mibextid=wwXIfr
https://www.e-vrit.co.il/Product/37544/%D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

כמה פעמים ניסיתם לרדת במשקל, עשיתם הכל לפי הספר, וזה פשוט לא עבד? או גרוע מכך – עבד לכמה חודשים ואז הכל חזר עם ריבית? רוב האנשים תקועים בלופ נצחי של דיאטות, תסכול והאשמה עצמית, כי המערכת הרפואית והתרבותית ממשיכה למכור להם את הקלישאה המיושנת של 'פחות קלוריות, יותר ספורט'.

השבוע ב'פרוטוקול פתוח', אנחנו צוללות למקרה בוחן (Case Study) מרתק, פיזיולוגי ומנטלי יוצא דופן. אני מארחת את ד"ר גיא עילם ואת אסף, המטופל שלו במרפאת לינאה אלבה, כדי לפרק לגורמים את תהליך הירידה במשקל של אסף – ולמה אחרי שנים של ניסיונות כושלים, דווקא הפעם זה הצליח, נשאר, ושינה את חיוניות הגוף שלו.

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

מה אומרים לכן כשכואב לכן הגב? 'אל תרימו כבד'. מה אומרים למי שיש לו פריצת דיסק? 'תנוח'. במשך עשרות שנים, פחד תרבותי התחפש לזהירות רפואית, ומסורת נחשבה בטעות למדע. נשים בהיריון היו הראשונות לשלם את מחיר ה'זהירות הכפויה' הזו, אבל המהפכה המדעית של השנים האחרונות הופכת את הקערה על פיה – ולא רק עבורן.

בפרק בזק מיוחד וממוקד של 'פרוטוקול פתוח', אני לוקחת אתכן אל חזית המדע העדכנית ביותר של שנת 2026 כדי להבין למה הגוף האנושי הוא מכונת הסתגלות וחוסן (Resilience), ולא כלי זכוכית שברירי שצריך להגן עליו מפני תנועה.

דרך מקרה הבוחן של עולם ההיריון והלידה, נדבר על חוקי הפרדיגמה החדשים שרלוונטיים לכל גוף, בכל גיל:

• ביטול 'חוק דופק 140' ההיסטורי: איך הנחיות שרירותיות ומבוססות פחד נולדות בקליניקות, ולמה המציאות המדעית כיום דורשת דווקא אימוני התנגדות וכוח.
• הפרדיגמה של פיפ"א (Stay in Play): איך הנתונים החדשים על ספורטאיות הישגיות משנים את הגישה הדיכוטומית של 'מותר או אסור' לניהול סיכונים חכם מבוסס מדע.
• המהפך המטבולי (מ-PCOS ל-PMOS): למה שינוי השם הרשמי של תסמונת השחלות הפוליציסטיות הוא מנוף אדיר שמסיט את הפוקוס אל עמידות לאינסולין, ואיך מסת שריר היא התרופה הטובה ביותר לזה לאורך כל החיים.
• המעטפת הביופסיכוסוציאלית: השטח האפור שמוכיח שאי אפשר לאמן גוף בצורה מנותקת מהנפש, מהסטרס, מהעייפות ומקינזיופוביה (הפחד מתנועה).
• אפקט הבולטות ואובדן היריון: הנתונים המדעיים החד-משמעיים מול מנגנוני האשמה העצמית, והחשיבות של תיקוף רגשי (Validation) באנמנזה התנועתית.

ההריונות החזקים ביותר – והגופים החזקים ביותר – אינם נוצרים על ידי הימנעות מתנועה. הם נוצרים על ידי הבנתה.

הטבלה המדוברת: 


המיתוס מול המציאות המבוססת ראיות

איסור על הרמת משקולות
מול
אימוני כוח מותאמים בטוחים ומומלצים לשיפור תפקוד.

דופק מעל 140 מסוכן לעובר
מול
הנחיה זו הוצאה משימוש; אין לה בסיס מדעי.

יש להמתין 6 שבועות לאחר לידה
מול
חזרה מדורגת ושיקומית לתנועה מומלצת כבר בשבועות הראשונים.

אימון גופני מעלה סיכון להפלה
מול
אין קשר מוכח; בהיריון בריא האימון בטוח ומועיל.

הפרק המלא זמין עכשיו להאזנה בספוטיפיי ובאפל פודקאסט וביטיוב!

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

גיל המעבר הוא כנראה התקופה הכי מושתקת, מבלבלת ומלאת מיתוסים בחייה של אישה. הגיע הזמן להפסיק ללחוש את זה, לנפץ את הבושה ולדבר על השינויים ההורמונליים והפיזיים עם העובדות המדעיות הכי חדות שיש.

השבוע ב'פרוטוקול פתוח', אני מארחת שתי נשים מדהימות שמביאות זוויות מרתקות על התקופה הזו:

• דילי לחכים – עולמות התוכן, השיווק וה-wellbeing התמזגו אצלה לכיוון אחד: נשים באמצע החיים. גילי חוקרת, כותבת ויוצרת מרחבים שבהם ידע הופך לתנועה.
• מיכל ברנשטיין – שחקנית ומנחת קבוצות. מיכל מגיעה מעולמות הטיפול, ההנחיה והבמה, עם כישרון מיוחד להגיד בקול את מה שנשים בדרך כלל רק חושבות – ולגרום לזה להיות גם עמוק וגם מצחיק.

יחד, אנחנו פותחות את הכל ומביאות לכן את המדריך המלא לאמצע החיים:

• השינוי הפיזיולוגי וההורמונלי: מה באמת קורה לגוף, למטבוליזם ולשרירים, ואיך מנהלים את זה נכון מבחינה רפואית ותזונתית?
• להגיד את מה שאף אחת לא מעיזה: תסמינים, תסכולים ושינויים שכולן חוות אבל אף אחת לא מדברת עליהם בקול רם.
• מהתיאוריה לתנועה: איך הופכים את הידע המדעי לכלים פרקטיים ביום-יום, בתזונה ובאימונים כדי לעבור את התקופה הזו בשיא הכוח.

הפרק הזה הוא חובה לכל אישה שרוצה להבין את הגוף שלה מחדש, לקבל תשובות מדעיות ובעיקר – להחזיר את השליטה, החופש והחיוניות לאמצע החיים שלה. האזנה נעימה!

https://www.instagram.com/lanua.midlife

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

למה ברגע שהכל סוף סוף מסתדר לנו בחיים, משהו בפנים דוחף אותנו להרוס את זה? האם אנחנו באמת 'מחבלים בעצמנו' או שיש פה מנגנון הגנה עמוק והרבה יותר חכם מש אנחנו חושבים?

השבוע ב'פרוטוקול פתוח', אני מארחת את חברתי הקרובה, אורלי איצקוביץ' – פסיכולוגית קלינית מומחית, שמביאה איתה ניסיון של 18 שנה בטיפול, מתוכן שבע שנים מורכבות במרכז לבריאות הנפש 'שלוותה'.

בשיחה אינטימית, מקצועית וחשופה, אנחנו צוללות אל המושגים המושתקים של הטיפול הפסיכולוגי ומפרקות את התופעות שכולנו חווים ביום-יום:

• התנגדות לשינוי: למה הגוף והנפש שלנו מעדיפים לפעמים להישאר במקום רע ומוכר, מאשר להתקדם למקום טוב אך לא ידוע?
• האובדן שבתוך ההצלחה: למה הצלחה, התקדמות או עושר כלכלי מביאים איתם לפעמים פחד עמוק מאיבוד הזהות הישנה ומשינוי הדינמיקה עם האנשים הקרובים אלינו?
• הגנות או חבלות? איך ללמוד להסתכל על ה'חלקים ההרסניים' שלנו לא מתוך אשמה ושיפוטיות, אלא מתוך חמלה והבנה שהם נולדו פעם כדי להגן עלינו?

אורלי מזכירה לנו שהנפש שלנו היא מערכת חכמה ומורכבת, ושמאחורי כל 'תקיעות' או דחיינות מסתתר סיפור שלם שפשוט מחכה שנקשיב לו – גם למה שנאמר, ובעיקר למה שלא. האזנה נעימה!

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.

אם אי פעם אמרו לכן שדליפת שתן אחרי לידה, בזמן צחוק או באימון היא 'חלק מהעניין', או שתרגילי קיגל הם הפתרון לכל בעיה – הגיע הזמן לשמוע את האמת המדעית.

השבוע ב'פרוטוקול פתוח', אני מארחת את מורן ערד, פיזיותרפיסטית מומחית לבריאות האישה ורצפת האגן. יחד, בשיחה פתוחה ונטולת עכבות, אנחנו מנפצות את הנרמול החברתי של כאב, אי-נוחות ובושה שכולנו חונכנו לחיות איתם.

בפרק זה אנחנו צוללות אל המדע שמאחורי המערכת המורכבת הזו ועונות על השאלות הכי בוערות:

• מתי דליפת שתן מפסיקה להיות 'שלב בחיים' והופכת לבעיה שדורשת טיפול? (ספוילר: שכיח זה ממש לא אומר תקין).
• איך כאבי הגב התחתון שלכן קשורים ישירות לתפקוד של רצפת האגן?
• איך הסטרס והמתח של היומיום משפיעים פיזית על השרירים המושתקים הללו?
• ולמה התרגיל המפורסם של 'פשוט לכווץ' (קיגל) הוא לא תמיד הפתרון ואפילו עלול להחמיר את הבעיה?

מורן מביאה איתה גישה הוליסטית ופמיניסטית שרואה את האישה על כל רבדיה, משלבת פיזיותרפיה מבוססת מחקר עם נשימה ועבודה עמוקה עם מערכת העצבים, ומזכירה לנו שבריאות נשית לא מתקיימת בוואקום.

השליחות שלנו היא לעזור לנשים להפסיק לסבול בשקט ולהחזיר את הבריאות, החופש וההנאה לגוף שלהן. האזנה נעימה!

עוד על מורן ערד: 

מורן ערד היא פיזיותרפיסטית לבריאות האישה ורצפת האגן, מרצה ומנחת סדנאות, שמלווה נשים להבין את עצמן מחדש - ולהפסיק לנרמל כאב, אי נוחות ובושה.

בקליניקה שלה בתל אביב היא מלווה נשים סביב דליפות שתן, כאבים אגניים, כאב ביחסי מין, הכנת רצפת האגן ללידה, שיקום לאחר לידה וליווי לתקופת גיל המעבר - מתוך גישה הוליסטית ופמיניסטית שרואה את האישה על כל רבדיה.

העבודה שלה משלבת פיזיותרפיה מבוססת מחקר עם נשימה, תנועה, טיפול במגע, עבודה עם מערכת העצבים והקשבה עמוקה - מתוך אמונה שלנשים יש ידע פנימי עמוק לגבי הריפוי שלהן.

מורן מאמינה שבריאות נשית לא מתקיימת בוואקום - היא מושפעת ממחזוריות, עומס, סטרס ומהאופן שבו נשים חונכו להתייחס לצרכים שלהן.

השליחות שלה היא לעזור לנשים לחיות ביותר בריאות, חופש והנאה בגוף שלהן.

יצירת קשר: https://linktr.ee/moranarad

המדיטציות של מורן בשביל כולן:
 https://bit.ly/מדיטציותלנשים

קרדיט לתמונה: נטע קישנאבסקי שני

תודה ענקית שהאזנתם ל־פרוטוקול פתוח.
אם הפרק הזה עשה לכם סדר, עורר מחשבה או נתן כיוון חדש –
אשמח שתשתפו אותו עם אנשים שחשוב להם בריאות מבוססת מדע.

אל תשכחו לעקוב אחרי הפודקאסט,
 לדרג אותנו ב־5 כוכבים בספוטיפיי ובאפל פודקאסטס,
 זה עוזר לפודקאסט להגיע לעוד מאזינים.

לעדכונים, תוכן נוסף ושיח פתוח –
 אפשר לעקוב אחרי באינסטגרם:
 https://www.instagram.com/bodyholicdi/

לתגובות, מחשבות או פניות בנוגע לשיתופי פעולה וחסויות,
 אפשר לכתוב ל־
 [email protected]

נתראה בפרק הבא.