המלחמה הוכיחה חד משמעית שהנוער הישראלי הוא נוער מצוין. נוער ערכי, אמיץ,
נכון למשימות. קראו להם נוער הטיק טוק והאינסטגרם בסוג של זלזול, אבל הנוער
הזה הוכיח לכולם שהוא יודע את הדרך, מוכן לתת מעצמו ולהשקיע. זהו נוער
אינטליגנטי וחכם, נוער שחי את ועם הקדמה הטכנולוגית, יודע להשתמש בה לתועלת
הכלל ולהשגת המטרה.
אז בינה מלאכותית זה תחום לא זר לבני הנוער. גם הם מודעים ליתרונות ולחסרונות,
לתועלות ולסכנות. על בני הנוער וההתמודדות שלהם עם הבינה המלאכותית בפרק
הבא.
מרואיינים : ליבי גילאי - יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער המחוזית, מחוז מרכז
איתי כהן – יו"ר מועצת  תלמידים בית ספרית פארק המדע נס ציונה

עורך ומגיש: יוסי עין-דור

ברבעון הראשון של השנה נפתחו במוקד 105 , המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת,
יותר מאלפיים ושלוש מאות אירועים. עשרים ותשעה אחוזים מהם( 29% ) על עבירות
מין, חמישה-עשר אחוזים( 15% ) על בריונות וביוש, המכונה שיימינג, ברשת. מרבית
הפגיעות היו באמצעות האינסטגרם, עשרים ושבעה אחוזים( 27% ) והווטסאפ, עשרים
ושניים אחוזים( 22% )
הרוב הגדול מבין הנפגעים הן נפגעות, שישים וארבעה אחוזים( 64% ), והשאר הם
ילדים ונוער.
גיל הנפגעות ההמוצע הוא בין 12 ל 15 . גיל הפוגעים מבוגר יותר, בין 13 ל 16 . הרוב
המובהק של הפוגעים הם בנים, קטינים מתחת לגיל שמונה-עשרה( 18 ). נתוני השנה
שעברה די זהים.
עכשיו דמיינו איזה סכנות אורבות שם בחוץ עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו ולחיי
הצעירים והצעירות. וכאן בדיוק נכנס מקומנו: למנוע את אותן תופעות שליליות
והפגיעה בפרטיות שעלולה להתרחש באמצעות הטכנולוגיה החדשנית הזו.
מרואיינת: אדורה אלעיס – מנהלת תחום חינוך- המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת
- מוקד 105
עורך ומגיש: יוסי עין-דור

העולם הטכנולוגי טס קדימה בקצב מסחרר. המושג "בינה מלאכותית" הוא כבר מציאות שתופסת את מקומה בהרבה מאד תחומים. גם למשרד החינוך חדרה הבינה המלאכותית. זה החל לפני שנתיים, כשהנהלת המשרד הבינה שיש מקום לשלב את הטכנולוגיה החדשה בכיתות הלימוד.

לא קל לקבל שינויים, בטח כשמדובר בשינוי מרחיק לכת כמו זה. זהו אתגר לא פשוט שיש בו הרבה הזדמנויות חדשות לפריצה קדימה, אך הוא דורש גם התייחסות לקוד אתי חדש ובדיקה מעמיקה של איך מיישמים את הטכנולוגיה החדשה ומשלבים אותה עם תוכניות הלימוד הקיימות.

מרואיינת: אורית טאטי, אחראית תקשוב במחוז מרכז שבמשרד החינוך

עורך ומגיש: יוסי עין-דור

סביבה חינוכית המקדמת התפתחות מיטבית ומוגנוּת ,כוללת רכיבים של טיפוח יחסי קרבה ואכפתיות, תחושת שייכות ולמידה רגשית-חברתית, לצד הגדרת גבולות ברורים, הבהרת נורמות התנהגות והבעת עמדה נחרצת כלפי התנהגויות אלימות והתנהגויות סיכון.

אני עדים לעלייה המשמעותית בשנים האחרונות ממקרי אלימות והתנהגויות סיכון במוסדות החינוך השונים. אז איך מתמודדים עם אירועי קו אדום, מהו הקו האדום והאם הוא מתנייד על-פי הצורך או שהוא גבול שאותו לא עוברים, ומי בכלל אמור לנהל את האירוע?

שישים ושמונה מרכזי תמיכה ישוביים או אזוריים, או בשמם המקוצר מתי"א, פועלים ברחבי הארץ. במרכזי התמיכה היישוביים פועלים ופועלות מנתחי ומנתחות התנהגות שמטרתם אחת: לעזור לצוותי ההוראה ומנהלי בתי הספר לתת מענה הולם וראוי לאותם תלמידים ותלמידות הזקוקים לסיוע, על מנת להביא אותם למימוש ומיצוי יכולותיהם וכישוריהם.

כיום נעשים מאמצים להגברת המניעה של התנהגויות בלתי נאותות בבתי הספר. וכיצד ניתן להכשיר, לפתח ולהעצים צוות.

כשהורים נוטלים חלק בעשייה החינוכית של בית הספר זה עניין מבורך, כשהורים מנסים לקבוע מה ואיך תהיה העשייה החינוכית בבית הספר זה כבר פחות. זה ההבדל המהותי בין מעורבות הורים לבין התערבות הורים. איך מתמודדים עם קונפליקט?

יש חשיבות רבה לחיבור וגיוס של כלל חברי הקהילה החינוכית, אנשי חינוך והורים, בשגרה ובוודאי בעת חירום. אבל החיים הם ברובם שיגרה ארוכה שנותנת אותותיה בכולנו. וכמו בכל סוג של קשר- זה עניין של תחזוקה.

כל אחד ואחת מאתנו זקוק בחייו למישהו שיאמין בו. זה נכון למורים, זה בוודאי נכון לתלמידות ותלמידים. זה נכון לתלמידים חזקים ועל אחת כמה וכמה לתלמידים יותר מתקשים. קל לחברה לתייג, לשים בצד ולפעמים לשכוח. הרבה יותר קשה לשמור כל הזמן על עין פקוחה, להרים, לעודד ולקדם.

לא כולם זוכים ליחס שווה, לא כולם זקוקים לאותו יחס. החוכמה היא לדעת מתי, כמה ולמי לתת בזמן נתון, הן לתלמידים לצוות החינוכי.