בפרק החמישי של פודקאסט על מוזיקה וטכנולוגיה בגלצ, נדב רביד ודויד פרידמן אירחו את גיא מזיג, מוזיקאי, גיטריסט, מפיק מוזיקלי ויוצר לשיחה מיוחדת על ההתחלה שלו בעולם המוזיקה, ההבדלים בין הטכנולוגיה בה השתמשו בעבר כדי להקליט מוזיקה ועל השאלה שהובילה את גיא ביצירה הראשונה שכתב: ״איך מייצרים שיר שהוא פשוט שיר יפה?״  

מוזמנים להאזין 🎧

בהשתתפות: גיא מזיג 
הגשה: נדב רביד, דויד פרידמן
הפקה: רומי מורסיאנו
גרפיקה: שני וולמן, לינור כהן

בפרק התארח נעם לוינברג, בכיר לשעבר בחברת ארטליסט המספקת קטעי מוזיקה ווידאו ליוצרי תוכן, וכיום המנכ"ל והיזם של חברת Safari Pedals, חברה שמייצרת פלאג אין - תוספים לתוכנה של הקלטת אודיו שבה מייצרים כלים ואפקטים שונים של סאונד לשימוש של טכנאים, מפיקים ויוצרי מוזיקה. יחד הם שוחחו על תחילת הדרך של נעם כטכנאי ומפיק מוזיקלי, על ייצור ושימוש בתוספים שונים ובטכנולוגיה של הקלטת אפקטים וכלים ליצירה אצל אמנים אחרים, ומאיפה הגיע ההשראה לקרוא לחברה לפלאג-אינים בשמות של חיות "הספארי"? מוזמנים להאזין ולגלות

בהשתתפות: נעם לוינגר 

הגשה: נדב רביד, דויד פרידמן

הפקה: רומי מורסיאנו

גרפיקה: שני וולמן

בפרק אירחנו את איתי רהט, בכיר לשעבר בחברת "Warner Music" העולמית, וכיום סמנכ"ל שיווק בחברת "Heavys", חברה לייצור אוזניות בעלות חוויה שמע מותאמת לשמיעת מטאל. 

שוחחנו על העבודה בחברת המוזיקה, על הדרך בה אמנים משתמשים בטכנולוגיה כדי להגדיל ולקרב את קהל המאזינים שלהם וגם איך בכלל מתאימים אוזניות לחווית האזנה מהנה יותר והאם יוכלו לעזור לאנשים המתמודדים עם הפרעה נוירולוגית? מוזמנים להאזין

בהשתתפות: איתי רהט

הגשה: נדב רביד, דויד פרידמן

הפקה: רומי מורסיאנו

גרפיקה: שני וולמן

בפרק אירחנו את בלו דוברצקי, מייסד שותף וסמנכ"ל תפעול של חברת "Aiode"– חברה ישראלית פורצת דרך שמשנה את פני תעשיית המוזיקה באמצעות בינה מלאכותית. דוברצקי פיתח טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת לשכפל ולהשתיל קולות בקבצי אודיו ולשלב אותם במוזיקה מקורית. יחד איתו, נצלול לעתיד של עולם הסאונד והיצירה המוזיקלית ונבין איך טכנולוגיה יכולה להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. איך הוא עשה את זה? מוזמנים להאזין

בהשתתפות: בלו דוברצקי

הגשה: נדב רביד, דויד פרידמן

הפקה: רומי מורסיאנו

גרפיקה: שני וולמן

בפרק הפתיחה יצאנו לפסטיבל רעש לסינתסייזרים, והצלחנו להציץ אל מאחורי הקלעים של עולם הצלילים הדיגיטליים. שם פגשנו את יזהר אשדות, מוזיקאי, מלחין ומפיק שהטכנולוגיה היא חלק בלתי נפרד מתהליך היצירה שלו לאורך השנים. לצד יזהר הצטרף איציק אליהו, האיש שממציא, משדרג ומחדש סינתסייזרים ומכשירי אפקטים, ומראה איך רעיונות הופכים לצלילים חיים.

פרק 15 - נדב פורז - מייסד ומנכ״ל whosampled.com

whosampled (״מי דגם?״) הוא אחד ממאגרי המידע המוזיקליים הכי מרתקים והכי חשובים ברשת. הוא משמש כדי לגלות את אבני הבניין הסודיות מאחורי השירים שאנחנו מכירים, ממפה את כל גרסאות הכיסוי והרימיקסים שנעשו לשירים והוא יצר מפה מורכבת ומרתקת של רשת ההשפעות המורכבת שמעצבת את עולם הצלילים שאנו נהנים ממנו היום.

המייסד והמנכ״ל של האתר הוא נדב פורז, שהחל את דרכו בכלל כמפיק מוזיקה, דיג׳יי, ומנהל של לייבל בוטיק למוזיקה אלקטרונית. לפני 16 שנים, אחרי שסיים תואר במדעי המחשב ו-MBA, ואחרי סטארט אפ ראשון בתחום חיפושי עבודה שלא התרומם, הגיע הרעיון של אתר שמציג זה לצד זה שני שירים, אחד שכולל את קטע המוזיקה המקורי שנדגם, והשני, חדש יותר, שכולל את הקטע הדגום. נדב תמיד נמשך למוזיקה מבוססת סימפולים, והבין שיש כאן צורך עמוק לחובבי מוזיקה, למפיקים וליוצרים.

מאז היווסדה ב-2008 ועד היום, whosampled הפכה למוקד מרכזי עבור מיליוני משתמשים, ומאפשר להם לעקוב אחר הדרך שבה שירים אייקוניים עוברים טרנספורמציה באמצעות סמפלים, רמיקסים וגרסאות כיסוי, ומגלה את הסיפורים הנסתרים מאחורי כמה מהשירים הפופולריים ביותר בעולם. כל התוכן באתר מגיע ממשתמשים בכל העולם, כשכל פריט מידע שמוגש עובר בדיקה ואימות של צוות אנושי.

צללנו עם נדב גם אל עולם היצירה המרתק שמאחורי הסימפולים, ואל השינוי הגדול שעשה האתר ביחס בין מפיקי מוזיקה לאמנים שסומפלו. דיברנו על המודל העסקי של whosampled, שפועל עד היום במימון עצמי מלא, ללא השקעות חיצוניות. נדב שיתף אותנו באתגרים שניצבו ועדיין ניצבים לפניו וגם בהצלחות שצבר בבניית מיזם טכנולוגי-מוזיקלי לצד ענקיות כמו ספוטיפיי, אפל מיוזיק ויוטיוב.

לסיום, איך אפשר בלי קצת AI, ניסינו להבין האם יש עתיד למוזיקה מבוססת סימפולים בעולם שבו כל אחד יוכל לג׳נרט לעצמו פראזות מוזיקליות.

אז מי האמן הכי מסומפל במוזיקה? 

באבל טראבל - הפודקאסט של וויל פייג׳

לפני שהגיע לתפקיד מנהל התוכן של טיק טוק בישראל, אביעד רוזנבוים עשה קריירה מרשימה ברדיו הישראלי: סגן מנהל גלגלצ, מנהל תחנות המוזיקה בתאגיד השידור ומנכ״ל תחנת אקו 99 FM. 

בסוף 2022 אביעד הצטרף לטיקטוק ישראל כמנהל פעילות התוכן של החברה בישראל. בתפקיד זה, הוא אחראי על פיתוח אסטרטגיית התוכן של הפלטפורמה בישראל, כולל שיתופי פעולה עם יוצרים ומותגים מקומיים, ויוזמות שמטרתן לחבר בין טיקטוק לקהלים רחבים יותר. בין הפרויקטים שהוביל, שיתוף פעולה ראשון עם תחנת הרדיו גלגלצ ליצירת מצעד שנתי משותף, והפקת תכנים ייחודיים לאירועים תרבותיים כמו מצעד הגאווה בתל אביב ועוד.

דיברנו על אסטרטגיית התוכן של הפלטפורמה בישראל, ועל פיתוח שיתופי פעולה עם יוצרים מקומיים וקהילת המשתמשים. אביעד ממשיך לפעול להרחבת השפעת טיקטוק בישראל, כאשר המטרה היא להפוך את הפלטפורמה לאחד מכלי הביטוי המרכזיים של יוצרי תוכן בישראל, כשאביעד משתף אותנו כמה חשוב להם לשמור על כך שלא יהיו תכנים פוגעניים ושמירה על בטיחות המשתמשים.

ניסינו להבין את סוד ההצלחה של טיק טוק, את יחסי הגומלין שלה עם תעשיית המוזיקה המוזיקה ועם התרבות בכלל, ומה יכול לעשות אמן כדי לבלוט בטיק טוק ולהפוך את ההצלחה בפלטפורמה לקריירה מוזיקלית ארוכת טווח.

שוחחנו גם על הכלים מתחום ה-AI שטיק טוק מנגישה ליוצרים ואיך הם עשויים להשפיע על אופי היצירה.

קישור לסקר 

https://www.edisonresearch.com/wp-content/uploads/2024/08/Music-Discovery-Report-Presentation-1.pdf

פודקאסט 1 + 1 - אסף ליברמן מארח את יוני רכטר:

https://omny.fm/shows/1-1-one-plus-one-with-asaf-liberman/113-1-1

מה הקשר בין האזנה למוזיקה ונגינה על כלים מוזיקליים לפעילות מוחית? כיצד מוזיקה וצלילים משפיעים על המוח? ואיך ניתן להשתמש במוזיקה לגילוי מוקדם של מחלות מוח?

ד״ר נטע מימון מרצה על מוזיקה ומוח בפקולטה לפסיכולוגיה ומדעי המוח ובאקדמיה למוסיקה. מחקריה מתמקדים באופן שבו מוזיקה משפיעה על תהליכים מוחיים וקוגניטיביים, כולל רגשות, זיכרון, ולמידה. היא בוחנת כיצד ניתן להשתמש במוזיקה ככלי טיפולי ולהעצמת חוויות קוגניטיביות, תוך בדיקת ההשפעות הפיזיולוגיות של מוזיקה על המוח.

במקביל ללימודי הדוקטורט, נטע עבדה בחברת נוירוסטיר, שמטרתה הייתה למדוד פעילות מוחית באמצעות מוזיקה ולפתח מדדים מוחיים לזיהוי מוקדם של אלצהיימר.

לאחרונה, נטע ייסדה את חברת NeuroFi, המשלבת טכנולוגיות נוירו-פיזיולוגיות בתחומי המוזיקה והקוגניציה. החברה מפתחת יישומים חדשניים לשיפור איכות החיים באמצעות מוזיקה וטכנולוגיות נוירולוגיות, תוך שימוש במחקר מתקדם על מוח האדם. היישומים הללו מיועדים למגוון תחומים, כולל רפואה, חינוך, ובידור.

נטע החלה את דרכה המוזיקלית בנגינה על צ'לו בגיל 8, והתקדמה במסלול של מוזיקאית קלאסית מתיכון לאמנויות תלמה ילין ועד לאקדמיה למוזיקה בירושלים. לאחר משבר בתחום המוזיקה הקלאסית, היא עברה לעולם האינדי רוק כחברה בלהקת פוטוטאקסיז, ובהמשך הצטרפה להרכב המלווה של דודו טסה.

את לימודיה המתקדמים עשתה במסגרת התכנית הבינתחומית למצטיינים (ע"ש לאוטמן) באוניברסיטת תל אביב, שם גילתה את עניינה בחקר המוח ובמוזיקה. היא השלימה שני תארים שניים (במוסיקולוגיה ובפסיכולוגיה קוגניטיבית) והמשיכה לדוקטורט.

בשיחה עם נטע, דנו במסלול הייחודי שלה כמוזיקאית וכחוקרת באקדמיה, ועד לתפקידה הנוכחי כיזמת. יכולתה לגשר בין תחומים ולשלב עולמות שונים הובילה את השיחה למגוון נושאים מרתקים, מיישומים מעשיים של חקר המוח ועד שימושים ב-ChatGPT, מתפקיד הצ'לו במוזיקת האינדי של שנות ה-90 ועד להחלטתה לוותר על סיבובי הופעות עולמיים לטובת המחקר האקדמי.

רויטל היא אחד המנועים הראשונים בארץ של עולם המיוזיק טק. היא למדה מוזיקה קלאסית והיא בוגרת בית ספר רימון, אבל אחרי שסיימה שם החליטה ללמוד מדעי המחשב, עד שסיימה עם דוקטורט באוניברסיטת תל אביב.

אחרי שקיבלה השראה בחו״ל, החליטה שהיא מעוניינת לטפח את תחום המיוזיק טק בארץ, לייצר את התשתית האנושית המתאימה - מאז היא קיימה מעל 40 מיט-אפים, כנסים והקאתונים לקהילת המיוזיק טק בארץ ובעולם.

רויטל משלבת בין פעילות מיוזיק-טק אקדמית בה היא מלמדת ומנחה יזמות בתחום המוזיקה ופיתוח פרוטוטייפים למיזמי מוזיקה. בין המחקרים שלה היה גם מחקר שבדק את כמות המיזמים הרשומים בתחום (בתקופת הפוסט קורונה). 

דיברנו עם רויטל על הזווית הייחודית שיש לה לתחום המיוזיק טק בישראל, על סוגי הסטארט אפים שפגשה, על מה שגורם ליזמים מסוימים להצליח ולאחרים להיכשל, דיברנו על סטארטאפים שמשלבים בין מוזיקה לבריאות, לחקר המוח, ועל הפוטנציאל הגדול שהיא רואה בתחום.

עשינו השוואה מעניינת בין מוזיקאים וסטארט אפיסטים המעוניינים לשמור על השליטה האמנותית והעסקית, בלי למכור את נשמתם ״לכסף הגדול״ שמאלץ אותם לעשות דברים שאינם מעוניינים בהם. לסיום, נגענו כמובן גם בשאלת ה-AI, ורוויטל הביעה דעה אופטימית בנוגע לפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה, ובאפשרויות שהוא יכול לפתוח

יגאל קמינקא הוא כנראה המייסד-שותף היחיד שתפגשו שגם הקים סטארט אפ מצליח וגם היה נגן אבוב ראשון בסימפונית ירושלים. אבל דווקא הקריירה המטאורית שלו בעולמות המוזיקה הקלאסית הובילה אותו לייסד את ג׳וי טיונס, שאחר כך הפכה לסימפלי, עם השאיפה להפוך קריאת תווים ונגינה על כלים למשהו שיהיה נגיש להמונים.

יגאל סיפר לנו איך התגלגל כמעט בטעות אל עולם המוזיקה הקלאסית, על התפנית שקרתה בזמן השירות הצבאי, ועל הרגע שבו החליט לקחת את העניין הזה ברצינות, עם  לימודים בגרמניה לתארים מתקדמים במוסיקה, ועד להגעתו לתפקיד האבובן הראשון של התזמורת הסימפונית ירושלים ולהופיע בתפקיד זה גם עם תזמורות מובילות בארץ ובעולם. הוא הצטיין כמוזיקאי, זכה בפרסים שונים, אך שום דבר לא הכין אותו לטוויסט בעלילה. ביחד עם אחיו, יובל, וחבר נוסף, הם פיתחו את הרעיון לסטארט אפ הטכנולוגי שהוא ממייסדיו - אפליקציה שתסייע לכל אחד ללמוד לנגן ולקרוא תווים.  יגאל סיפר על התמורה העמוקה שעבר מעולם המוזיקה הקלאסית המסורתי, הנוקשה והשואף לשלמות בכל מחיר, לעולם הטכנולוגיה הקדחתני שבו צריך לזוז מהר, לאלתר ולא לחכות לסימן מהמנצח.
אחרי תקופה שבה ניהל ״חיים כפולים״ כמוזיקאי מצטיין וכסטארט אפיסט מבטיח, המוצרים שפיתחה סימפלי הורדו ע"י מיליוני משתמשים בעולם ויגאל הפך להייטקיסט במשרה מלאה.

יגאל שיתף אותנו בכמה מרגעי המפתח של החברה: מה שכנע את המשקיעים להאמין בהם; כיצד גיבשו את צורת העבודה הנוכחית שלהם, של יחידות עצמאיות ואוטונומיות; איך החליטו לשנות את שם החברה ולהתרחב לתחומים נוספים; ומה הפיתוחים המלהיבים שנמצאים בקנה.

אחד הרגעים המרגשים במיוחד הגיע עם סרטון וידאו של אמא גאה ששיתפה את מפתחי האפליקציה בהתקדמות המדהימה של הבן שלה עם נגינה בפסנתר, סרטון שהפך לוויראלי והגיע למליוני אנשים בעולם.

הסרטון המקורי של הילד מתקדם עם נגינת הפסנתר:
 https://www.youtube.com/watch?v=gbFTexsyJhw&list=PL8Zaw0YGu24STsJIGkm72BB3SoFWo2u8v&index=1

והנה אותו ילד היום, מנגן בקונצרט כמה שנים אחרי הסרטון המקורי - 
 https://www.facebook.com/pazlouis.ch/videos/688597743377182