טאטו ביכיו, המייסד והמנכ"ל של חברת UBQ, מדבר על מהפכה בתעשיית הפלסטיק. החברה לוקחת את האשפה הביתית, גם שאריות המזון, החיתולים ועוד, והופכת אותה לפלסטיק אלטרנטיבי. זהו מודל מרשים של כלכלה מעגלית שגם מצמצם את הפסולת שעוברת להטמנה, מפחית פליטת גז מתאן ומייצר חומר גלם יעיל יותר מבחינה סביבתית. יכול להיות שכבר פגשתם את המוצרים שלהם ברכב או במקדונלדס ועוד. טאטו משתף בגאווה כי UBQ היא המצאה ישראלית הנמצאת בשימוש הולך וגדל כתחליף לפלסטיק במגוון תעשיות.

כשמדברים על קיבוע פחמן מתכוונים לשילוב בין שתי פעולות: הוצאת הפחמן מהאטמוספירה ואחסון שלו - נטיעת עצים היא הדוגמה המוכרת ביותר. אולם, כדי לטפל בכמויות גדולות יותר נדרשות טכנולוגיות חדשניות שלוכדות את הפחמן ומעבירות אותו לאחסון מתחת לאדמה.

אנחנו מבינים שזה נשמע קצת מסובך... מי שמצליח להסביר את הנושא וגם להציע פתרונות לחברות המבקשות לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהן הוא נחי ברוט מנכ"ל חברת KVS. נחי מספר שבישראל קיים שוק הולך וגדל בתחום, הכולל חברות סטארטאפ המפתחות טכנולוגיות לקיבוע פחמן, וחברות גדולות המשתמשות בשירותים אלה כדי להגיע לאיפוס פליטות הפחמן.

"עכשיו זה המאני-טיים! יש לנו הדמנות ואת הכלים לפעול למען מדינה וחברה טובה יותר" עברי ורבין, מנכ"ל גודוויז'ן מקבוצת פאהן קנה, על תחושת השליחות של מנהלי.ות האחריות התאגידית בעת הזו.

שוחחנו עם עברי לרגל הוצאת ספרו החדש "אחריות תאגידית 2.0" הפורס מפת דרכים להטמעת קיימות בארגונים. כגרסה שנייה לספר שיצא לפני למעלה מעשור, הספר משקף כיצד התחום התרחב, התמקצע ונכנס לנושאים חדשים כגון ניהול סיכוני אקלים, השקעות אחראיות ואפילו בינה מלאכותית. בשיחה, עברי מציין עד כמה התחום דינמי ומתפתח, ולצד זאת מדגיש את הצורך להמשיך ולחזק את החיבור של העשייה לאסטרטגיה העסקית הכוללת.

עיריית תל אביב-יפו הוציאה מדריך למשרד ירוק עבור עסקים הפועלים בעיר ובכלל. המדריך הוא חלק מפעילות רחבה של העירייה לקידום קיימות בעיר, שהשנה אף זכתה לדירוג A של הארגון הבינלאומי המוביל CDP. אילת אריאלי ענבר, מנהלת תחום עסקים וחדשנות ברשות לאיכות סביבה וקיימות בעירייה, מסבירה על המשרד הירוק כדרך להמחיש לעובדים ולעובדות מהי קיימות ולעודד התנהלות סביבתית אחראית בחברה. גישה זו תורמת לצמצום פליטות גזי חממה והשפעה סביבתית בעיר. עיריית תל אביב-יפו, כמרכז העסקי של מדינת ישראל, פועלת במסגרת "ברית עיר עסקים לסביבה, אקלים וקיימות" המעודדת למידה ועשייה.

מה הקשר בין קיימות ויהדות?  

שוחחנו עם הרב יובל שרלו מארגון רבני צהר, על הפרסום החדש "קיימות יהודית: אחריות סביבתית מתלמוד למעשה" שמחבר בין ערכי הקיימות להלכה ומצוות עשה ואל תעשה. הרב שרלו מציין כי הפרסום מוסיף רובד משמעותי להבנת התנהגות סביבתית ביום יום על פי המסורת היהודית וזוכה לעניין רב. בין הסוגיות שהפרסום עוסק בהן ניתן למצוא את הפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, הפחתת רעש בדגש על אירועים, זהירות בהשלכת פסולת המזהמת מקורות מים ועוד.

החיבור יצא בשיתוף פעולה ייחודי עם חברת הפניקס, שגם סייעה בהנגשת התכנים לקהל רחב ככל הניתן.

לעיון בחיבור על קיימות יהודית: https://bit.ly/462GsUn

בשיחה עם סמנכ"ל החדשנות של ICL דר' איתי נגרין, שמענו על השילוב של בינה מלאכותית באופן המייעל את תהליכי הייצור, מסייע להגביר את התאמת פיתוח המוצרים ללקוחות ומספק פתרונות לחקלאים. אחד הסיפורים המרתקים הוא בחברת סטארטאפ שהוקמה על ידי ICL אשר אוספת כמויות אדירות של נתונים מניסויי שדה ומחקרים שבעבר נשמרו במגירות או עברו כידע בעל פה, ומנתחת אותם באופן המסייע לחקלאים לבנות תכניות דישון מדויקות יותר.

כדי לאפשר את ההטמעה של בינה מלאכותית, איתי משתף בתכניות ההכשרה הפנימיות של החברה כדי להכשיר את מהנדסי הכימיה והטכנולוגיה כדי להיות גם מהנדסי נתונים. לפעולות אלו יש השפעה ישירה על הפחתת פליטות, הקטנת טביעת רגל פחמנית וקיימות.

אנשי.ות האחריות התאגידית נשאלים רבות כיצד המחויבות מיושמת בשטח.

מי שיכולה לענות על השאלה הזאת היא ויטה אליאסון, יועצת וסוקרת למבדקי אחריות חברתית בשרשראות אספקה. בשיחה עם ויטה למדנו שגם בישראל מבוצעים מבדקים שכאלה במגוון רחב של חברות, מתעשייה ועד הייטק, בהזמנה של חברות גלובליות ומקומיות. הבדיקה בוחנת בין היתר תנאי העסקה, בטיחות, זכויות עובדים ותנאי עבודה, באמצעות שיחות עם מנהלים.ות, סיור שטח, ריאיונות אנונימיים עם עובדים.ות הנבחרים באופן אקראי ועוד. ויטה מספרת כי אחדההיבטים המספקים בעבודתה הוא לראות בבדיקות חוזרות כיצד הנהלות שואפות להשתפר ומטפלות בליקויים שעלו.

שיחה עם יניב חלילי, מנהל קרן משפחת עידן ובתיה עופר. הפילנתרופיה הפרטית גם היא התגייסה ביתר שאת לסיוע לחברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה. יניב משתף בתחומים החדשים בהם הקרן בחרה לסייע, כגון הקמת קרן מלגות לימודים לסטודנטים מהעדה הדרוזית לזכרו של סא"ל סלמאן חבקה ז"ל שנפל במלחמה. התמונה שיניב משתף משלימה חלק נוסף בפאזל של ההתגייסות הרחבה לה אנו עדים בשנה וחצי האחרונות ומאפשרת להבין את דפוסי הפעולה של הקרנות הפילנתרופיות בתקופה הזו.

האם רכב שיתופי ישכנע אותך לוותר על הרכב הפרטי? 

יובל שני, מנכ"ל חברת החדשנות בקבוצת שלמה מתאר את הפריסה הרחבה הקיימת כיום בערים רבות בארץ של רכבים שיתופיים. הרכב השיתופי הוא חלק מפאזל פתרונות תחבורה המוצע בשיתוף עם עיריות כחלק מהשירות לתושבים, ומטרתו לעודד אנשים לוותר על הרכב השני ואולי אף בכלל. האתגר המרכזי הוא שינוי תפיסתי לגבי ההכרח להחזיק רכב פרטי כדי להתנייד בנוחות. גם עסקים יכולים להצטרף ולהציע לעובדים את השירות באופן התורם גם לאיכות הסביבה. בהסתכלות קדימה יובל משתף כי "לפני כמה שנים עולם הרכב האוטונומי היה בשיא, והוא היום חוזר ובגדול... אני משוכנע לחלוטין שזה גם יגיע לישראל וכל תפיסת התחבורה תשתנה, והרכב האוטונומי יהיה גם קטליזטור עצום בעולם השיתופיות"

*English below*

מרק לזניק, שותף בקרן פורטיסימו מדגיש כי ההחלטה של הקרן לקדם ESG נובעת ממחויבות עמוקה לקידום ערכים חברתיים וסביבתיים באמצעות השפעה על החברות בהן הקרן משקיעה. השינוי החל כבר לפני מספר שנים על רקע עלייה בדרישות של משקיעים ובעלי עניין נוספים כגון לקוחות, עובדים וספקים. פורטיסימו, המנהלת כ-2.7 מיליארד דולר עם פורטפוליו של כ-40 חברות, מסייעת ומלווה את החברות בהכנת התשתית בתחום ומעודדת אותן לאמץ כלים לניהול ומדידה שיטתית כגון דירוג מעלה ופרסום דוח אחריות תאגידית. מרק משתף כיצד בחינת ESG בהשקעות מסייעת לקרן לבחור נכון וגם תרמה לכמה מהצלחותיה הגדולות.Mark Lesnik, a partner at Fortissimo Capital, emphasizes that the fund’s decision to promote ESG stems from a deep commitment to advancing environmental and social values through it's influence over the companies in which the fund invests. The shift began a number of years ago, following increasing demands from investors and other stakeholders such as customers, employees, and suppliers. Fortissimo, which has raised approximately $2.7 billion with around 40 companies in it's portfolio, assists and supports the companies in building their ESG infrastructure and encourages them to adopt systematic management and measurement tools, such as the Maala ESG Index and the publication of a corporate responsibility report.Mark shares how integrating ESG considerations into investments helps the fund make better choices and has contributed to some of its greatest successes.