A talk given at the Geula conference for women, Rosh Chodesh Nissan

That which took place on Rosh Chodesh Nissan happens every Rosh Chodesh Nissan. The question is, how bad do you want it?

בס׳ד

פקודי - מאור ושמש

אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן

1. ראוי להבין שאמרו חז"ל כל מקום שנאמר אלה פוסל את הראשונים ומה בא לפסול כאן במלת אלה

2. גם אמרו משכן העדות צריך להבין למה נקרא המשכן עדות

3. ומדרש חז"ל ידוע גם אמרו אשר פקד על פי משה צריך להבין הלא משה בעצמו הוא הנותן חשבון על המלאכת המשכן והי' לו לומר אשר פוקד מאת משה והי' המשמעות שפקד ונתן חשבון לאחרים ממה שהי' תחת ידו מנדבת המשכן

4. וגם הלשון על פי משה אינו מדוקדק שהי' לו לכתוב ע"י משה

5. גם אמרו עבודת הלוים ביד איתמר אינו מובן מה מלמדינו כאן אצל חשבון מלאכת המשכן שהרי עדיין לא נתמנו הלוים עליו רק אחר שהוקם המשכן כמה חדשים בעת המסעות אז נתמנו הלוים לשאת אותו

ויראה לומר, עיקר כוונת מלאכת המשכן היה כדי שישרה בארץ להיות מקום להשראת השכינה והיה צריך לזה הכנות וקדושות גדולות והקב"ה צוה למשה על מלאכת המשכן שיביאו כל ישראל נדבתם בנדיבות לב והתורה העידה על ישראל גודל נדבת לבם שהי' בזריזות גדולה ע"כ נוכל לומר שהיה כ"כ נדבת לבם הטהור כ"כ בקדושה גדולה וכוונה עצומה אשר כל או"א מישראל הי' מיחד יחודים גדולים במחשבתם בעת הבאת הנדבות וגם היה להם השתוקקות והתלהבות גדולה באהבה רבה וביראה גדולה בעת הבאת נדבתם אשר ע"י כוונתם ואהבתם ויראתם הי' בהם כח להמשיך קדושה גדולה כ"כ על כל דבר ודבר כדי להמשיך השכינה למטה על מעשיהם והי' כוונתם אז להשראת השכינה על מעשי ידיהם והוקיר עוד קדושה ע"י מחשבתם להמשיך ג"כ קדושה לדורות הבאים ג"כ

וזהו כוונת הכתוב בפרשת ויקהל מרבים העם להביא מידי העבודה למלאכה ר"ל שהחכמים הבינו בעת מלאכתם הרגישו גודל הקדושה בכל דבר ודבר מנדבת המשכן שהאירו בני ישראל בכל דבר כ"כ קדושה רבה אשר יש די והותר מן הקדושה אשר צריך לעת עתה להשראת השכינה רק הי' כוונתם בגודל התלהבותם בנדבתם שיאירו עלינו עד סוף כל הדורות מאיר לנו בעת לימוד התורה של מלאכת המשכן ונדבת המשכן מאיר לנו בלבבינו גודל אהבה ויראה שלהם עד שיאיר לנו ג"כ איזה הארה בעת לימוד מעשה המשכן למשוך עלינו מעט קדושה בכל עת לימוד התורה הזאת

וזהו פי' המדרש הנ"ל ומשה הי' גזבר לעצמו על מלאכת המשכן ר"ל שלא הי' באפשריות שום אדם לשער בשכלו גודל הקדושות והיחודים שהאירו בני ישראל בנדבתם רק משה בעצמו הבין גודל שכליותם אעפי"כ נכנס משה אצל בצלאל להבין ביותר וראה שהותיר מן המשכן כנ"ל ר"ל שראה בשכלו שיש קדושה יתירה בנדבת המשכן יותר מן הצורך לעת עתה, ואמר לפני הקב"ה רבון העולם עשינו את המשכן והותרנו מה נעשה בנותר אמר לו לך ועשה בהם משכן לעדות ר"ל כנ"ל שאמר לו הקב"ה שמותר הקדושה שהאירו בני ישראל בנדבתם יותר מהנרצה מהם בעת הזאת גודל קדושתם ואהבתם ויראתם והתלהבותם תניח בתורה בפרשיות של מעשי המשכן והתורה נקראת עדות כמאמר הכתוב ארון העדות לוחת העדות כי התורה היא עיקר העדות ועדות בגימטריא תלמוד וזהו שאמר לו הקב"ה ובנותר תעשה משכן לעדות ר"ל בעת שיעסקו ישראל בפרשיות המשכן יהי' להם כח להמשיך ולעורר הקדושות ועולמות העליונים שנתעוררו אז במעשי המשכן בפועל

וכך עשה משה בכותבו התורה הניח קדושה גדולה שהבין ביתר שאת ועוז ותעצומות של ישראל בנדבתם הכל הניח בתורתינו הקדושה כדי שנוכל לעורר לבבינו בעת עסקינו בפרשיות אלו במעשי המשכן למשוך עלינו כמעט השראת השכינה ולעורר היחודים שנעשו מאז וזהו שאמר המדרש כיון שבא ליתן חשבון אמר כך וכך יצא למשכן וביתר עשיתי משכן לעדות ר"ל כך קדושת היה די למשכן לעת עתה להמשיך השכינה במעשי ידינו וביתר הקדושות עשיתי משכן לעדות ר"ל עשיתי משכן לתורה הקדושה שנקראת עדות כדי להמשיך בכל דור ודור קדושת המשכן בעת לימודם הפרשיות אלו

אבל לזה צריך אדם התעוררת גדולה בכל שנה ושנה בעת עוסקו בפרשיות אלו וצריך ללמוד בכל שנה ביתר תשובה ואהבה ויראה משנה שעברה כי בשנה העברה עדיין לא מצא הקדושה שהניח משה רבינו וכל ישראל במלאכת המשכן ע"כ צריך כל אדם לפסול את הלימוד שלמד באשתקד ולמצוא לו איזה חסרון בלימודו וילמוד עתה ביתר שאת ועוז ותשובה יתירה אולי ימצא הקדושה זו למשוך עלינו קדושת המשכן וכלים לקבל איזה השארת אלהותו ית"ש מזה.

The moment the rasha asks his question - the mirrors come out.

It's the moment that may count the most.

Are we ready?

The origins of Mashiach ben Yosef and his role.

Through a beautiful and simple teaching from Rav Biderman, we learn of the deeper meaning behind the reading of Parshat Para before Pesach, and how relevant it is to our times.

Why do we squint when we want to focus on something?

Why do we close our eyes completely when experiencing agony and pain?

ויקהל

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' ששת ימים תעשה גו

אוהב ישראל

שורש הדברים הוא כך דידוע מדחז"ל. דבמעמד הנבחר בהר סיני. כשהקדימו

הכנ"י נעשה ונשמע. אז נתן הש"י בראש כל אחד ואחד מישראל שני כתרים ואח"כ כשחטאו בעגל נסתלק זה מהם. כמ"ש ויתנצלו ב"י את עדים מהר חורב. שנאבד מהם כל הארת הקדושה שקיבלו מהר חורב. והנה כל האורות והכתרים שהם התכשיטין של ישראל שניטלו מהם בחורב. כולם נטלם משרע"ה לעצמו אך משה הוא עבד נאמן ובשבת קודש שאז שורה הקדושה על ישראל. ואז הוא מחזיר להם הכתרים לכאו"א מישראל. וכאו"א מקבל לפי קדושתו כידוע מכוונת האריז"ל על ישמח משה במתנת חלקו עיי"ש

וזה"ש ויקהל משה את כל עדת בנ"י. עד"ת הוא מלשון עדי"ם. ר"ל התכשיטין. היינו שמשה הקהיל את כל העדי והקישוט שקיבלו ישראל מהר חורב. וע"י חטא העגל נסתלק מהם והי' מתירא משה שלא ישלטו בהם ידי זרים וחיצונים וקליפות ח"ו אשר ע"כ הקהיל משה את כל הניצוצות הק' לעצמו. ובאמת הוא רעיא מהימנא כשראה העת וזמן שיוכלו ישראל לקבל הכתרים הנ"ל אז החזיר להם הכתרים בשמחה ובטוב לבב. ולא עיכב לעצמו משלהם כלום ומסתפק במה שיש לו.

וזהו ישמח משה במתנת חלקו וזש"ה אלה הדברים גו' ששת ימים גו'. היינו ע"י שתשמרו את השבת אז כאו"א מזרע ישראל יוכל לחזור וליקח האורות והכתרים שנחסרו מהם ע"י חטא העגל וכנ"ל. כי שבת הוא תיקון גדול על חטא העגל כמאחז"ל כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עע"ז כדור אנוש מוחלין לו. ואז משה מחזיר לכאו"א מישראל את חלקו והבן

תולדות אהרן

כשלומדים את התורה בדחילו ורחימו ועוסק במצוות לשם הבורא ברוך הוא, וכל מה שעושה אפילו דברים גשמיים, הכל עושה בשביל שיהיה לבורא נחת רוח, אזי מכל הדברים נעשה תכשיטים לבורא ברוך הוא, והיינו תכשיטי כלה, ויש לבורא מזה תענוג גדול. ולכך עושים למעלה כפי הצירופים שעולים מאדם, לכל יכולים להפוך כל הדברים בתורה או בתפילה.

אבל כשאין לאדם יראה אזי כל מה שעושה, אפילו דבר מצוה, הוי גשמיות ואין עולים למעלה, וצריך שיראה אדם כשלומד אחר כך, שיחמוד בדחילו ורחימו, אז מתקן את הדברים שעשה מקדם.

וזהו הפירוש ׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל׳ - היינו התכשיטים של ישראל, שלשון ׳עדת׳ הוא לשון ׳עדיו׳, ׳ויאמר אליהם אלה הדברים - היינו התורה, ׳אשר צוה ה׳ לעשות אותם׳ - היינו התכשיטים שילמוד בדחילו ורחימו כנזכר.

וזה הוא הדברים שלמד קודם בלי דחילו ורחימו יכול לתקן על ידי תורה, ודברים גשמיים שעשה בששת ימי המעשה במה מתקן, ולזה אמר ׳ששת ימים תעשה מלאכה׳ - שהמלאכה תעשה מחדש, שכבר עשה רק בלא דחילו ורחימו, ובמה תעשה מחדש, ׳וביום השביעי יהיה לכם רגש שבת שבתון׳ ושבת שקול ככל התורה, ולכך כששומר שבת, אזי מהפך כל הדברים שעשה, ומתקן הכל לשם הבורא ברוך הוא, ה׳ יתברך יזכנו לעבוד אותו במדריגה עליונה לעשות קישוטים להכלה כנ׳ל אמן.

Tisha B'av always falls out the same night of the week as Seder night.

Through observing the inner meaning of eggs at the seder table, Rav Kluger invites us to attach to the deeper connection of these two dates.

Based on a beautiful ma'amar of Rav Avraham Tzvi Kluger, the drinking of Pesach night reminds us who we became on Seder night.