ויקהל
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' ששת ימים תעשה גו
אוהב ישראל
שורש הדברים הוא כך דידוע מדחז"ל. דבמעמד הנבחר בהר סיני. כשהקדימו
הכנ"י נעשה ונשמע. אז נתן הש"י בראש כל אחד ואחד מישראל שני כתרים ואח"כ כשחטאו בעגל נסתלק זה מהם. כמ"ש ויתנצלו ב"י את עדים מהר חורב. שנאבד מהם כל הארת הקדושה שקיבלו מהר חורב. והנה כל האורות והכתרים שהם התכשיטין של ישראל שניטלו מהם בחורב. כולם נטלם משרע"ה לעצמו אך משה הוא עבד נאמן ובשבת קודש שאז שורה הקדושה על ישראל. ואז הוא מחזיר להם הכתרים לכאו"א מישראל. וכאו"א מקבל לפי קדושתו כידוע מכוונת האריז"ל על ישמח משה במתנת חלקו עיי"ש
וזה"ש ויקהל משה את כל עדת בנ"י. עד"ת הוא מלשון עדי"ם. ר"ל התכשיטין. היינו שמשה הקהיל את כל העדי והקישוט שקיבלו ישראל מהר חורב. וע"י חטא העגל נסתלק מהם והי' מתירא משה שלא ישלטו בהם ידי זרים וחיצונים וקליפות ח"ו אשר ע"כ הקהיל משה את כל הניצוצות הק' לעצמו. ובאמת הוא רעיא מהימנא כשראה העת וזמן שיוכלו ישראל לקבל הכתרים הנ"ל אז החזיר להם הכתרים בשמחה ובטוב לבב. ולא עיכב לעצמו משלהם כלום ומסתפק במה שיש לו.
וזהו ישמח משה במתנת חלקו וזש"ה אלה הדברים גו' ששת ימים גו'. היינו ע"י שתשמרו את השבת אז כאו"א מזרע ישראל יוכל לחזור וליקח האורות והכתרים שנחסרו מהם ע"י חטא העגל וכנ"ל. כי שבת הוא תיקון גדול על חטא העגל כמאחז"ל כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עע"ז כדור אנוש מוחלין לו. ואז משה מחזיר לכאו"א מישראל את חלקו והבן
תולדות אהרן
כשלומדים את התורה בדחילו ורחימו ועוסק במצוות לשם הבורא ברוך הוא, וכל מה שעושה אפילו דברים גשמיים, הכל עושה בשביל שיהיה לבורא נחת רוח, אזי מכל הדברים נעשה תכשיטים לבורא ברוך הוא, והיינו תכשיטי כלה, ויש לבורא מזה תענוג גדול. ולכך עושים למעלה כפי הצירופים שעולים מאדם, לכל יכולים להפוך כל הדברים בתורה או בתפילה.
אבל כשאין לאדם יראה אזי כל מה שעושה, אפילו דבר מצוה, הוי גשמיות ואין עולים למעלה, וצריך שיראה אדם כשלומד אחר כך, שיחמוד בדחילו ורחימו, אז מתקן את הדברים שעשה מקדם.
וזהו הפירוש ׳ויקהל משה את כל עדת בני ישראל׳ - היינו התכשיטים של ישראל, שלשון ׳עדת׳ הוא לשון ׳עדיו׳, ׳ויאמר אליהם אלה הדברים - היינו התורה, ׳אשר צוה ה׳ לעשות אותם׳ - היינו התכשיטים שילמוד בדחילו ורחימו כנזכר.
וזה הוא הדברים שלמד קודם בלי דחילו ורחימו יכול לתקן על ידי תורה, ודברים גשמיים שעשה בששת ימי המעשה במה מתקן, ולזה אמר ׳ששת ימים תעשה מלאכה׳ - שהמלאכה תעשה מחדש, שכבר עשה רק בלא דחילו ורחימו, ובמה תעשה מחדש, ׳וביום השביעי יהיה לכם רגש שבת שבתון׳ ושבת שקול ככל התורה, ולכך כששומר שבת, אזי מהפך כל הדברים שעשה, ומתקן הכל לשם הבורא ברוך הוא, ה׳ יתברך יזכנו לעבוד אותו במדריגה עליונה לעשות קישוטים להכלה כנ׳ל אמן.