המקורות שסופקו לך עוסקים שניהם בדמותו המרכזית של רבנו תם (רבי יעקב בן מאיר), אך מזוויות שונות: המקור הראשון הוא סקירה ביוגרפית והיסטורית מקיפה המציגה את משנתו המקובלת, ואילו המקור השני הוא מאמר מחקר המתמקד בסוגיה ספציפית ("זמן רבנו תם") ומציע קריאה מחודשת המערערת על התפיסה הרווחת.

להלן פירוט המקורות ותוכנם:

1. "רבנו תם: אדריכל הלמדנות ופסגת בעלי התוספות" (מקור כללי וביוגרפי) מקור זה סוקר את חייו, יצירתו ומורשתו של רבנו תם. הוא מציג אותו כדמות המכוננת של עולם הלימוד האשכנזי-צרפתי ומייסד שיטת בעלי התוספות.

רקע היסטורי ואישי: המקור מתאר את רבנו תם כנכדו של רש"י, איש עסקים עשיר ומנהיג תקיף שפעל בתקופה סוערת של מסעות הצלב.

חיבוריו: נסקרים חיבורים מרכזיים כמו "ספר הישר", שמטרתו הייתה להגן על גרסאות התלמוד מפני הגהות ושינויים, פירושיו המשולבים ב"תוספות", עיסוקו בדקדוק ופיוטים.

פסיקה והלכה: המקור מציג את המחלוקות המפורסמות שלו, כגון סדר פרשיות התפילין ותקנות חברתיות כמו איסור ערעור על גט ותקנת הנדוניה.

שיטת "שתי השקיעות" (התפיסה המסורתית): מקור זה מציג את ההבנה המקובלת בהלכה לשיטת רבנו תם, לפיה ישנה שקיעה ראשונה (היעלמות השמש) ושקיעה שנייה מאוחרת יותר, כאשר הלילה (צאת הכוכבים) חל רק כ-72 דקות לאחר השקיעה הנראית.

2. "צאת הכוכבים לשיטת רבנו תם: עיון מחודש במקורות הראשונים" (מקור מאמר של הרב זיני אליהו) מקור זה מתמקד אך ורק בסוגיית זמני היום ומציג תזה מהפכנית שטוענת כי ההחמרה המקובלת כיום בשם רבנו תם ("זמן רבנו תם") מבוססת על טעות והבנה שגויה.

הבעיה: המאמר מסביר כי רבנו תם התמודד עם סתירה בין מסכת פסחים (הטוענת לזמן ארוך בין השקיעה ללילה) לבין מסכת שבת (הטוענת לזמן קצר).

הפתרון המוצע: בניגוד למקור הראשון, הטוען שרבנו תם דחה את זמן הלילה, מקור זה טוען שרבנו תם רק הקדים את הגדרת "תחילת השקיעה". לפי טענה זו, רבנו תם מבחין בין "שקיעת החמה" (תחילת התהליך) לבין "משתשקע החמה" (סוף התהליך), אך קובע שנקודת הסיום – צאת הכוכבים – היא אחידה ומוסכמת ואינה מאוחרת מהרגיל.

ביסוס: המחבר מבסס את טענתו על קריאה מדוקדקת ב"ספר הישר" ועל עדויות של ראשונים נוספים כמו הרא"ש, הרשב"א והרמב"ן, שלפי המאמר הבינו כולם שאין שני זמני לילה אלא רק הגדרות שונות לתהליך השקיעה.

לסיכום ההבדל המהותי: בעוד המקור הראשון מציג את רבנו תם כמי שחידש הגדרה הלכתית מחמירה שדוחה את יציאת השבת, המקור השני טוען שרבנו תם יצר פתרון פרשני-טקסטואלי בלבד שאינו אמור לשנות את המציאות האסטרונומית של הלילה הנראה לעין.

אנלוגיה להמחשת הפער בין המקורות: דמיין ששני אנשים מתווכחים על אורך של מסלול ריצה. המקור הראשון טוען שרבנו תם הזיז את קו הסיום (הלילה) רחוק יותר, ולכן הריצה ארוכה יותר. המקור השני טוען שרבנו תם השאיר את קו הסיום במקומו (כמו כולם), אך טען שהמרוץ התחיל מקו זינוק (השקיעה) מוקדם יותר ממה שחשבנו – ולכן הזמן נמדד אחרת, אך נקודת הסיום זהה לזו של שאר הרצים.