מקורות אלו עוסקים בעיקר בדמותו ובמורשתו התורנית של רבי עקיבא איגר (רעק"א), לצד תיאור של העיר פוזנן (פוזנא) בה כיהן כרב ראשי. המאמר הביוגרפי מתאר את חייו, שיטת לימודו האנליטית ("גיליון הש"ס"), פסיקותיו ההלכתיות החדשניות (כגון הרחבת דין פיקוח נפש), ואת השפעתו על זרמים תורניים מאוחרים. במקביל, דו"ח המסע לפוזנן מספק סקירה היסטורית ותרבותית של העיר, תוך שימת דגש על הקהילה היהודית המפוארת שהושמדה בשואה ועלרים כדוגמת בית הכנסת הגדול והכיכר הקרויה על שמו של רעק"א. שני מקורות נוספים מהווים אזכור קצר של אוספי טקסטים וחידושים מכתבי רעק"א כחומר לימוד מרכזי.

הסיכום על רבי עקיבא איגר (רעק"א) מתמקד בגופי יצירתו, בשיטתו הלימודית האנליטית ובפסיקותיו המרכזיות, בהתאם למקורות:

### 1. יצירתו התורנית המרכזית

רעק"א (שנפטר בי"ג בתשרי תקצ"ח) היה רב, פוסק הלכה וראש ישיבה. כתביו מכונסים בכמה חיבורים מרכזיים:

* **"גיליון הש"ס"**: הערות קצרות ותמציתיות ביותר שכתב על שולי גליונות הגמרא בה למד. ההערות כוללות ציונים ומראי מקומות הנוגעים להבנת הסוגיה או למקומות סותרים לכאורה. הגיליון נדפס לראשונה בדפוס פראג (תק"צ–תקצ"ה) בשם "הגהות ומראה מקומות". הוא הסביר את התמציתיות בכך ש"הסיבה הפשוטה בדרכים לא ארוכים, המוליכה אל התכלית, היא האמיתית".

* **"חידושי רבי עקיבא איגר על הש"ס"**: החיבור המורחב יותר של ניתוחיו התלמודיים. אוסף זה לוקט מכלל כתביו, והודפס במהדורות שונות, לדוגמה בשישה כרכים בהוצאת המאור או שלושה כרכים בהוצאת זכרון.

* **שו"ת רבי עקיבא איגר**: אוסף של תשובות הלכתיות, לדוגמה, חמישה כרכים בהוצאת המאור.

* **חיבורים נוספים**: *דרוש וחידוש*, *תוספות על המשנה*, ו*הגהות על שולחן ערוך*.

### 2. המתודולוגיה הלימודית (צריך עיון)

רעק"א נודע בכושר הניתוח ההגיוני החד שלו (הפלפול האנליטי):

* **צ"ע (צריך עיון)**: ביטוי נרחב בספריו, המשמש לתיאור קושיא חזקה שנשארה ללא תירוץ ומחייבת "לעמול רבות".

* **צע"ג (צריך עיון גדול)**: מצביע על תמיהה רבתי היוצאת מגדר הרגיל.

* **"וה' יאיר עיני"**: סיומת המציינת קושי שנחשב כמעט בלתי אפשרי לפתרון בהיגיון האנושי.

* **תירוץ קושיותיו**: קיימים ספרים שנכתבו במטרה לתרץ את קושיותיו, כגון *משנת רבי בנימין* ו*יד יצחק*.

### 3. פסיקה וביוגרפיה

רעק"א כיהן כרב בפרידלנד, ולאחר מכן כרב הראשי וראש הישיבה של קהילת **פוזנא (Posen)**.

* **פסיקת פיקוח נפש**: רעק"א פסק שיש לחלל שבת להצלת אדם מישראל **גם אם ידוע שלא ישמור שבת בעתיד** (כגון 'תינוק שנשבה' או מומרת). עמדתו נבעה מהעיקרון ש**"התורה חסה על נפש מזרע ישראל"** כערך עצמי, בניגוד לנימוק של "שישמור שבתות הרבה".

* **ענווה וצוואה**: נודע בצדקותו ובענוותו העצומה. הוא ביקש לכתוב על מצבתו: **"פה נקבר ר' עקיבא איגר עבד לעבדי ה' בק"ק פרידלאנד ובק"ק פוזנה"**.

* **קשר לחתם סופר**: רעק"א יצר ברית משפחתית-הלכתית עם רבי משה סופר (החתם סופר), שנישא לבתו, שרה, בזיווג שני.

* **קשר לחב"ד**: חתנו העיד כי **ספר התניא** היה מונח על שולחנו בתמידות. רעק"א נפגש והחליף דברים עם **אדמו"ר האמצעי** בקארלסבאד, והצהיר כי אינו נוטה לשום צד במחלוקת בין חסידים למתנגדים.

* **תלמידיו המגוונים**: בין תלמידיו נמנו רבי יוסף זונדל מסלנט (אחד מאבות תנועת המוסר) ורבי צבי הירש קלישר (ממובילי הציונות הדתית המעשית).