נעמה קמינר מבורך, עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, היא פגשה אותה מתוך החלל וחוסר האונים, שנתקלה בהם בטיפולים הפסיכולוגיים, שעברה בעצמה, שלא באמת סיפקו לה מענה, לשאלות של בדידות, כאב נפשי, עצבות, שאת חלקם, פגשה כש"היגרה" לקראת גיל 30 לארה"ב, והתחילה הכל מחדש. בלתי מוכרת, בלי קשרים, משפחה או חברים. היא מביאה לפרק הזה את הפסיכולוגיה החיובית, אבל לא ב"רוחניות" היא לא באמת מאמינה במשפטים כמו "כל עכבה לטובה" ו"לכל דבר יש סיבה". היא למודה ניסיון ומביטה לכאב ולאירועי השנה האחרונה, ומחפשת מה יכול בכל זאת לשנות ולעזור. על רגעים קטנים של טוב ושל אושר בימים לא פשוטים. זו פגישה מאד מרגשת, עם אישה, אמא ומטפלת, שהרגישה כאב, שלא מתחבאת מאחורי התפקיד. ומביאה הרבה אמת ותקווה. ומאיפה, אולי, אתם מזהים אותה מפעם... רמז: "זה כדאי!".