זמן תפילה הוא רגע של עצירה מהמרוץ היומיומי והפניית הלב פנימה. זהו מרחב אינטימי שבו אני מניח לרגע את הדאגות, מתבונן בנשימה, ומתחבר למהות העמוקה שבי. בתפילה אני לא מבקש לשנות את העולם, אלא לפתוח את הלב אליו, להודות על מה שיש ולבקש בהכוונה שקטה את מה שאני זקוק לו. זהו זמן של יישוב הדעת, של חיבור בין שמיים לאדמה, ושל חידוש האמונה שהכול קורה בעבורי ובדיוק בזמן הנכון.