ערך מוסף

והפעם על נושא פחות כלכלי ויותר ניהולי - יכולת הממשלה לבצע את החלטותיה. החשיבה הכלכלית עוזרת לנו למצוא את המדיניות הנכונה, ולכן רוב הפרקים שלנו מצביעים על מה צריך לעשות. אבל מה קורה אחרי שהצעות מדיניות אושרו בממשלה או בכנסת? תומר לוטן, מנכ״ל המרכז להעצמת האזרח, בודק בקביעות את הנושא ורואה שיש לא מעט פער בין התכנון לביצוע. דיברנו איתו על החסמים ועל דרכים לפתור אותם.

קישורים רלוונטיים:
אתר המרכז להעצמת האזרח

דיעה רווחת בציבור היא שלימודי הכלכלה משפיעים על המדיניות הכלכלית במשק. לכן לימודי הכלכלה נמצאים תחת ביקורת ציבורית, ואף מואשמים בהטמעת ערכים של ימין כלכלי בקרב הסטודנטים. הפעם ניסינו לנתח את הטענות הללו לעומק, ולדבר על מחקרים שנעשו בתחום יחד עם הניסיון שלנו במשרד האוצר.
וכמובן מוזמנים להירשם בפייסבוק לחגיגת יום הולדת 1 לפודקאסט שתהיה בתל אביב ב-16/3/2017

קישורים רלוונטים:

The art and science of economics at Cambridge, The Economist (2016)
הערה ביקורתית על לימודי הכלכלה, אריאל רובינשטיין, מכון ון ליר (2005)
המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בשנות החמישים, נחום גרוס (2004)
כלכלה למעשה: לימודי הכלכלה בישראל, זוסמן ואחרים, מכון ון ליר (2011)
ממחקר כלכלי למדיניות ציבורית, משה יוסטמן, מכון ון ליר (2016)

הפעם דיברנו על שוק ההון הישראלי, והתמקדנו בשינויים שהוא עבר בשלושים השנים האחרונות. סקרנו שלוש ועדות מרכזיות ששינו ללא היכר את שוק ההון הישראלי - ועדת ברודט (1995), ועדת בכר (2004), ועדת הריכוזיות (2012). המסקנה - השוק משתפר אבל לאט, ויש עוד דרך ארוכה.

חומרים קשורים:

דוח ועדת ברודט, 1995

דוח ועדת בכר, 2004

דוח ועדת הריכוזיות, 2012

דיברנו הפעם על הסכמי סחר בעקבות החלטת נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבטל את החברות של ארצות הברית בהסכם הסחר שהיה אמור להיות הגדול בעולם (ה-TPP). בפרק תוכלו לשמוע מהם הסכמי סחר, למה הם חשובים מבחינה כלכלית, למה הם חשובים מבחינה פוליטית, מה חושבים עליהם בארצות הברית וכמובן למה טראמפ ביטל אותו. בפרק התארח עומר גנדלר, מרצה באוניברסיטה הפתוחה לאינטגרציה איזורית ודוקטורנט באוניברסיטה העברית.

הפעם דיברנו על שוק ההון - על החשיבות הכלכלית שלו, על המאפיינים שלו, על המדיניות הממשלתית בתחום ועל רפורמות שנעשו בעבר. פרק ראשון בסדרה.

איך מסכמים שנה כלכלית? על מה חשוב להסתכל כשבוחנים את המשק הישראלי? ועד כמה הממשלה באמת משפיעה על האינדיקטורים הכלכליים של המשק? (כנראה שרק בטווח הארוך). כל זאת ועוד תוכלו לשמוע בפרק הנוכחי שבו אירחנו את אדיר יוסף מעמוד הפייסבוק ״כלכלה מהארץ והעולם״.

דיברנו הפעם על תקציב הביטחון, ההרכב שלו ועל הבעיות שקיימות בתהליך בניית התקציב. בנוסף דיברנו על העלויות הנוספות של הביטחון על המשק הישראלי, לרבות עלות שירות החובה בצה״ל. בסוף הפרק נגענו בקצרה בסוגיית ההיתכנות של צבא מקצועי בישראל (רמז: זה לא ממש כדאי).

אי שוויון הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח החברתי-כלכלי. בפרק זה דנו בשאלה מדוע אי שוויון הוא חשוב, למה קשה לטפל בו, אילו השפעות יש לו על הכלכלה ומה הממשלה יכולה לעשות כדי לצמצם אותו. דיברנו על ההבדל בין אי שוויון בתוצאות לאי שוויון בהזדמנויות, ועל נתוני אי השוויון בישראל לאורך זמן ובהשוואה בינלאומית.

בפרק השלישי והאחרון שלנו על ארגוני עובדים אירחנו את אמיר חייק, אחד המנהלים המנוסים במשק, שהיה בין השאר מנכ״ל התאחדות התעשיינים, מנכ״ל משרד התמ״ת, מנכ״ל של מספר חברות עסקיות ועוד. לאמיר יש דעות מקוריות על ארגוני עובדים, ובין השאר הוא אמר בשיחה איתו שהממשלה לא יודעת לנהל את העובדים שלה, ושוועדי העובדים בגופים הממשלתיים הגדולים משפיעים על הממשלה דרך מרכזי המפלגות. יחד עם זאת, ההסתדרות לדעתו היא שחקן חשוב במשק שצריך לעבוד מולו בהידברות ובמתינות. הייתה שיחה מרתקת. תודה אמיר!

בפרק השני בסדרה על ארגוני עובדים ישבנו לשיחה עם שי בירן, מנכ״ל האגף לכלכלה בהסתדרות. בין השאר אמר שי כי "עבודה מאורגנת היא לא תחליף לפריון, היא לא תחליף לצמיחה, היא לא יכולה לייצר שכר גבוה במקום שבו אין פריון וצמיחה ורווחים שמאפשרים לשלם את הזכויות". עוד שמענו ממנו מה ההסתדרות עושה ביום יום, מה המעמד המשפטי של עבודתם, מה ההבדל בין ייצוג עובדים מהממשלה לבין עובדים מהסקטור הפרטי, מה עשתה להם התחרות עם כוח לעובדים ועוד.