רקפת ביולי / ירדן בן צור
מתוך: פרברי השינה הכחולה, הוצאת טנג'יר

כָּכָה לִזְקֹף קוֹמָה 
כְּשֶׁכָּל אַחְיוֹתַיִךְ שְׁחוּחוֹת 
כָּכָה לְהַרְהִיב 
מוּל הַקִּיר הַמֻּשְׁפְּרָץ 
לְהַזְחִיל לַפֶּטוּנְיָה מַבָּט. 
כֻּלְּכֶם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁגָּמַרְתִּי, 
גֶּרַנְיוּם, שֶׁאֵין לִי תּוֹחֶלֶת 
בַּקַּיִץ, שֶׁאָשׁוּב לְבוֹסֵס 
בֶּעָפָר, בְּנוֹסְטַלְגְּיָה לַקֹּר. 

וְהִנֵּה, בְּגַנֵּי אֲדָנִית 
הַתְּלוּיִים עַל כֶּרֶס בִּנְיָן, 
נֵס נַעֲשָׂה לִי: 
מַלְאָךְ נִתְגַּלָּה מֵעָלַי וְצוּרָה לוֹ 
מְנוֹעַ מַזְּגָן, וְצִנּוֹר 
מִשְׁתַּלְשֵׁל כְּרַפּוֹנְזֶל, 
מֵמֵס קַרְחוֹנִים עַל רֹאשִׁי 
וְנִהְיֵיתִי וְרֻדָּה כְּשִׁלְשׁוֹם. 

דַּוְקָא בְּיוּלִי זָקַפְתִּי קוֹמָה 
בְּעוֹד כָּל אַחְיוֹתַי שְׁחוּחוֹת.