כולנו מכירים את היומנים שמקבלים בגיל 7, אלה עם העטיפה המצוירת, הנצנצים והמנעול הקטן. רובנו נכתוב משפט, ואז נניח את את היומן על המדף ונמשיך הלאה. 

אבל יש כאלה שיתמידו, או ימצאו את הכתיבה בהמשך הדרך. היומן המצועצע מהילדות יהפוך לדף נייר, מחברת יפה, או אפילו אפליקציית הפתקים בטלפון. מעין תיעוד אישי, של רגע, סביבה ואדם שקופאים בזמן.
 
דרך היומנים, והשיחות עם אלו שכתבו אותם, ננסה לספר את סיפורם של האנשים שבתוך המלחמה: 
אסתר ליפשיץ כתבה על ההתמודדות שלה עם בנזוג שנפצע קשה בקרב, שליו ביטון- על החיים שאחרי הבריחה מהנובה, פרופסור אריאל פלדשטיין על הפליטות בארצו כתושב עוטף מפונה, סתיו כהן על המילואים באיו"ש ורני תמיר זכרו לברכה- השאיר אחריו מילים על מה שעבר עליו כחייל סדיר בעזה.