שנה לאירועי השבעה באוקטובר

טקס זיכרון 

בשבעה באוקטובר נשלחה אליה פרידמן מטעם הצבא לשש הלוויות, בהן היתה במעמד -"משמר כבוד". בחלוף שנה חוזרת אליה אל המשפחות, ושומעת מהן על יקיריהן.

כולנו מכירים את היומנים שמקבלים בגיל 7, אלה עם העטיפה המצוירת, הנצנצים והמנעול הקטן. רובנו נכתוב משפט, ואז נניח את את היומן על המדף ונמשיך הלאה. 

אבל יש כאלה שיתמידו, או ימצאו את הכתיבה בהמשך הדרך. היומן המצועצע מהילדות יהפוך לדף נייר, מחברת יפה, או אפילו אפליקציית הפתקים בטלפון. מעין תיעוד אישי, של רגע, סביבה ואדם שקופאים בזמן.
 
דרך היומנים, והשיחות עם אלו שכתבו אותם, ננסה לספר את סיפורם של האנשים שבתוך המלחמה: 
אסתר ליפשיץ כתבה על ההתמודדות שלה עם בנזוג שנפצע קשה בקרב, שליו ביטון- על החיים שאחרי הבריחה מהנובה, פרופסור אריאל פלדשטיין על הפליטות בארצו כתושב עוטף מפונה, סתיו כהן על המילואים באיו"ש ורני תמיר זכרו לברכה- השאיר אחריו מילים על מה שעבר עליו כחייל סדיר בעזה.

יולי רובין-שטיין בתכנית המתמקדת בחטופים שבמהלך היותם בשבי נולדו להם קרובי משפחה שאותם לא הספיקו להכיר.

ד"ר תא"ל במיל' אריאל היימן, קצין המילואים הראשי לשעבר, בתכנית על האתגרים השונים של אנשי המערך במהלך המלחמה.

הייתה פרח טיס ב7.10. היא נשלחה לשש הלוויות, בהן התבקשה לקחת חלק ב"משמר כבוד".בתוכנית אליה חוזרת אל משפחות החללים הללו ושומעת מהם עליהם

ב7.10 רנ״ג רמי כהן, שוטר במשטרת שדרות, הציל שתי ילדות קטנות שהוריהן נרצחו. מיד לאחר מכן, רמי נפצע קשה מאש מחבלים.
בתכנית – רמי נפגש עם משפחת הילדות שהציל, ואחר כך נפגש עם הפרמדיקית שהצילה את חייו.

"עכשיו תן שנתיים שמונה, יגיע זמננו להיות מוזיקאים גדולים"
עוז דניאל היה הגיטריסט הכי טוב במגמת המוזיקה שלי. אדם שכולם העריצו ורצו להיות איתו בהרכב. לשמחתי ניתנה לי הזכות הזו ובמשך שנתיים שמעתי אותו הכי מקרוב וקיבלתי הצצה לאדם שמאחורי הגיטרה. בשבועות האחרונים ניסיתי להרחיב את ההצצה הזו ולהכיר את עוז יותר לעומק.
לצערי לא מהסיבות שהייתי רוצה.
סמ״ר עוז דניאל נהרג בקרב בשבעה באוקטובר תוך שירותו הצבאי בחיל השיריון וגופתו עדיין מוחזקת בשבי חמאס. למרות אהבתו הגדולה לגיטרה והכישרון האינסופי שלו, עוז בחר לעשות שירות קרבי ומשמעותי כי כמו שאמר "מישהו צריך להגן על הבית".
העולם לא זכה להכיר את המוזיקאי הגדול והחבר המסור שהיה בחייו, אז מזמין אתכם להכיר אותו עכשיו.

כתבתו של שוהם הר צבי
הפקה: רומי מורסיאנו
תודה מיוחדת לגיא סבג, ליהיא שפרבר, שירה אביבי, ערן גולני, שחר עמית וטלי ליפקין-שחק

"אמא זאת שיר, אני לא כל כך יודעת מה קורה פה… תכף נבין אבל אני אוהבת אותך.

 אני אעדכן אותך, תכתבי לי שכולכם בסדר".

סמלת שיר ביטון ז"ל הייתה חובשת קרבית במוצב נחל עוז ובשבת השחורה הספיקה להקליט שתי הודעות קוליות למשפחתה בזמן שאש המחבלים קרובה אליה כל כך.

אני שיאל אלאזמי ואת שיר הכרתי כשהייתי בת 14, במקום שהיה כמו מקדש עבורה - חדר הכושר.

לאחר כשנה פגשתי את שיר שוב, והפעם במקום האהוב עליה ביותר. תחנת מגן דוד אדום.

זהו סיפורה של נערה נמוכה, חייכנית ומתולתלת, שהקדישה את חיה להצלת חיים ולהגשמת חלומה להיות רופאה.

והסיפור על איך חיינו הצטלבו שוב - דווקא לאחר מותה.

שיר נפלה בקרב על מוצב נחל עוז בבוקר שבת 7/10/2023

הותירה אחריה שני הורים - אורי ואסי, אח גדול - ליעד, ואחות קטנה - אביה.

אני מזמינה אתכם להאזין ולהכיר את שיר יותר לעומק, יחד איתי.

שלושה חיילי גלי צה"ל מספרים על נופלים משבעה באוקטובר שאותם הכירו. 
-טוראי שיאל אלאזמי מספרת על חברתה שיר ביטון ז"ל
- רב"ט רום פלד מספר על בן דודו נטע ברעם ז"ל
- טוראי שוהם הר צבי מספר על חברו עוז דניאל ז"ל