פרק 12 מזמן לנו מפגש עם חבורות הרצים שהחלו לקרוא תיגר על ממסד הריצה. 

בשנות ה-70 של המאה העשרים, פרנק שורטר, ביל רודג׳רס וחבורת הרצים שהחליטה לקחת את הריצה החובבנית לפסגות ולהפוך אותה ללגיטימית, בעטה גם בדקדוק בפרטים, בהיצמדות לתכניות אימון ולמאמנים, באובססיביות למחקרים - ופנתה כל כולה לריצה - הרבה ובאופן קבוע.

אמנם מדובר ברצים גדולי שם, שגם קטפו תארים וזכו להישגים אולימפיים אולימפיים, אך אלו הם גם האבות המייסדים של הריצה החובבנית, כש״סאב 3״ עוד לא היה דבר שיודעים להגיד, כי כולם היו סאב 3 ואף אחד לא התרגש מזה. 

הקונטקסט ההיסטורי-חברתי-פוליטי של הראנינג בום הראשון

הריצה כאקט מרדני 

הסקאלה שבין ריצה מקצוענית לריצה חובבנית

לעזוב את הפרטים, לראות את התמונה הגדולה

תחרות ואנטי תחרות 

פשוט לרוץ , לרוץ פשוט

פרנק שורטר וביל רודג׳רס 

שורטר, רודג׳רס והראנינג בום של שנות השבעים

שורטר VS רודג׳רס