רוני התגרשה רק לפני חודש וחצי.

יש חתכת קונטרסט בין החיוך הילדי שלה לבין הנושאים הלא פשוטים שהיא מציפה.

היא מדברת בכנות רבה, שמעלה בי תהייה כללית לגבי הכנות שלנו עם עצמנו. עד כמה יש לנו אומץ לראות ולהגיד לעצמנו דברים מסויימים.

דיברנו על התבוננות על כאב ושהייה בתוך הקושי.

דיברנו גם על פירוק לצורך הרכבה מחדש.

דיברנו גם על חיים ללא משפחה וכמיהה למשפחתיות.

לדעתי זה פרק למתקדמות ולמתקדמים. לפעמים גם כדי להאזין לפרק נדרש אומץ.

היה חשוב לרוני לספר את סיפורה מנקודת הזמן העכשווית שלו. לפני שהדברים מסתדרים. לחשוף ולאפשר הזדהות גם בתוך התקופה הקשה שבה היא נמצאת.

קשה אבל אופטימית..