שבע שניות או יותר

שם הפרק יצא קצת להקת פופ אוונגרדית מנחלאות. אורן פותח עונה עם אוריה, מחמיד הפיד הלאומי, אבל עם טוויסט! נאמני טוויטר סיפקו סטט' הזויות, שאיתן רצנו: בוסטון, פיניקס, ממפיס, ג"ס, ואוקייסי, ועוד ועוד. 90 דק של תוכן נבא בעברית ישר לווריד.

מיליון תודה לאוריה על ההשתתפות, ותודה לעודד, אורן, אריאל ושחר שזרמו ואף התעלו עם מספרים שאלוהים יודעת מאיפה הוקרצו! יצאתם קינגים.

פייר, אחת משיחות הכדורסל הכי עמוקות שהיו לי. במשך לא פחות משעה וארבעים וחמש דקות ירון נתן לי לטייל לו במוח, ולחקור אותו על העשור וחצי שלו בתוך הליגה המופלאה הזו. הדיונים שיצאו לנו מכאן לימדו אותי על דברים שלא ידעתי שאני לא יודע, ואין לי ספק שמי שיאזינו יבינו למה אני מתכוון. זו הזדמנות טובה לומר לירון שוב תודה על הנכונות והפתיחות.

0:00:00 - שלום-שלום, אקספוזיציה וזה

0:03:44 - סקאוטינג כמקצוע VS סקאוטינג מהכורסא

0:12:12 - למה אנחנו לא טובים בלבחור שחקנים בדראפט?

0:28:36 - המתח שבין צרכי הקבוצה לצרכי השחקן, המקום של האגו

0:40:54 - על החלק של סוכנויות השחקנים בתוך כל זה

0:51:12 - איך התקשורת משפיעה על הליגה בדגש על הדראפט

1:01:02 - מה קורה כששחקן מתחיל ליפול בערב דראפט?

1:07:36 - אורן יורד על דטרויט וזה חוזר אליו בבומרנג, ואפילו יצא מזה דיון

1:14:17 - איך זה לחגוג אליפות עם גולדן סטייט?

1:16:50 - טרנדים, הקשר של ההווה לעתיד

1:32:45 - איך השחקנים שמובילים את הליגה, מעשית, מובילים את הליגה

1:44:23 - מנחיתים את החללית והולכים לישון

לא כל יום מזדמן לנו אורח כמו פיני בראל המהולל, אז ניצלנו את ההזדמנות והרכבנו לכןם פרק פרובינציאלי להחריד: התחלנו במעבר של דני אבדיה לפורטלנד (0:01:17), ומה הסיטואציה החדשה תזמן. משם המשכנו לפרוספקט הכי חם באירופה (אוקיי, במזה"ת) - בן שרף (0:23:42). מה יהיה התפקיד שלו באולם, ומה יהיה התפקיד של אולם עבורו, בדרכו לסיבוב הראשון, בואכה לוטרי. או שאולי בכלל עדיף לו לחכות? משם טיילנו קצת לכספי (0:59:12), שפתח את הדלת, ומדר, שעוד מקווה להשתחל מהחלון. תענוג של שיחה, כפי שיעיד אורכו של הפרק (תשמעו בהמשכים, לא ניעלב). 

כרגיל, נשמח לדעתכןם, במיוחד בנושאים טעונים וקרובים ללב כמו מצב השגרירים שלנו בנבא. האזנה נעימה.

ההמתנה השתלמה! האב המייסד, יובל עוז, חוזר מתנומה של חצי שנה. אחרי (0:00:00) כמה דקות מהלב ועדכון כללי המשכנו לתוכנית האמנותית. עשינו דראפט בחירות דראפט: (0:06:16) מהי הבחירה הכי עסיסית ב-2025 שעברה לידיים של קבוצה אחרת? יצאנו לכל מיני סייד-קווסטים כהרגלנו, (1:04:00) קשקשנו קצת גם על האופסיזן במקרו, על דני במיקרו, וחתכנו לישון.

האזנה נעימה!

אוריה שושני לקח פסק-זמן מלהחמיד את הפיד כדי לדבר על מה שחשוב באמת - האליפות של בוסטון. ניסינו להכניס לקונטקסט (אישי וסובייקטיבי בעליל) את העונה האחרונה של הלפרקונים. דיברנו על מעמדו של טייטום בציבור, בראון וכל שאר הכוכבים לרבות פייטון מאדאפקינ' פריצ'רד.

אח"כ קצת על הדראפט ועוד קצת על שגרירנו דני אבדיה כי בכל זאת.

האזנה נעימה.

עם שבוע חופש לפני הסדרה שתכריע אם אורן יהיה עצוב או שמח (ועוד דברים), החלטנו לשים הכל על השולחן עם ציפי המהוללת.

הללוקה, טייטום, קיירי ופורזינגיס. מאץ'-אפים, תככים ומזימות הגנתיות. יש פה הכל. קיפלנו רק אחרי שהפכנו כל אבן.

ציפי שמילוביץ המופלאה ואורן לוי בשיחת יחסינו לאן. דיברנו על ההתקפות שיצאו משליטה - איך ולמה, והאם זה אישיו. אחר כך המשכנו לשחקנים, מסטף ויוקיץ' דרך ללוקה ועד לוומבי, כולל עצירת התרעננות אצל נציגנו הישראלי, שממציא את עצמו מחדש בוושינגטון. האזנה נעימה!

אני (אורן) בפרק סולו, כי צריך לבדוק את המיקרופון החדש, בפרק שהוא בעצם שרשור שאין לי כח לעשות בטוויטר. השאלה שלפנינו היא לא מי הקלעים הכי טובים בליגה, אלא מי נראים הכי טוב כשהם עושים את זה. ניתחתי ובחרתי את ה-7 עם הקליעה הכי אסטטית, וניסיתי להסביר מה ככ עושה לי את זה איתם, ועם קליעה בכלל. בגלל שאני אני לא יכולתי להישאר רק חיובי, והוספתי גם ניטפוקים לרוב. הרשימה המלאה, לפי הסדר:

0. ג'יי אר סמית הקסום (4:10)

1. קאם ג'ונסון (4:22)

2. שיידון שארפ (5:34)

3. סטף קרי (7:12)

4. ג'ואל אמביד (9:56)

5. פול ג'ורג' (12:13)

6. באדי הילד (13:50)

7. דמיאן לילארד (14:50)

הוזכרו בסוף כזה (16:15):

*איכות סאונד בעייתית לפרקים, סורי, דונט אט מי*

היי חברות וחברים, ערן קלימי הצטרף לאורן כדי לדבר על הא ועל דא. דיברנו על ההתאהבות שלו במשחק, על מה שקורה באורלנדו, בוסטון, טייריסים למיניהם, ושאר ירקות. האזנה (עד כמה שאפשר) נעימה. משהו התחרבש לנו בהקלטה, החלטנו לשחרר מתוך אמונה שיש מי שיהנו מהתוכן למרות הכל.

שנדע ימים שקטים יותר.

החלטתי טיפה לשתף מחשבות אישיות על כל מה שקורה אצלי בחודש וקצת האחרונים, מתוך כוונה להסביר (בעיקר לעצמי) לאן נעלמתי.

נשתמע בעתיד, יובל.

ליצירת קשר: [email protected]