והנראה ב' פרשיות חלוקות נינהו, דבפרשת שבת האמורה בפרשת יתרו, דכתיב שם לאו דלא תעשה כל מלאכה, באה התורה להזהירנו לבל נעשה מלאכה בשבת, [וגדר מלאכה נלמד ממלאכת המשכן], ואילו פרשת שבת האמורה כאן באה לצוות על מצות השביתה, ולא בתורת שביתה ממלאכה אלא מנוחת מרגוע בעלמא, וזה אינו ענין כלל לל"ט מלאכות, וכפי שיבואר כן מדברי הראשונים.