Download

(לג. במשנה עד לד. 12+)

המקרים:

כמה סוגי חיובים – תעידו לי על פקדון, תשומת יד, גזל ואבידה שיש לי אצל פלוני

כמה חומרים – תעידו לי שיש לי פקדון אצל פלוני של חיטין, שעורין וכוסמין

הדין:

אמרו "שבועה שאין אנו יודעים שיש לך ביד פלוני" – חייבים אחד

א. במשנה – תעידו לי על:

א. גמרא –  האם יש חיוב שבועת העדות על קנס?

שהרי גם אם יעידו – אולי הנתבע יספיק להודות קודם וייפטר, כך שבזה שלא העידו לא פגעו בתובע[1]

השאלה רק לפי רבנן, אך לר"א בר"ש יש שתי סיבות לומר שחייב:

אלא השאלה רק לפי רבנן, שגורם לממון לא מחייב שבועה, והשאלה האם כאן זה נחשב ממון או רק גורם לממון?

(לג. רבע תחתון)

ראיות:

דחייה – בכל המקרים יש (גם) ממון:

חצי נזק –

או שהכוונה לחצי נזק של שור תם, ולפי הדעה שזה ממון ולא קנס

כפל ודו"ה – הכפל והדו"ה קנס, אבל הקרן זה ממון ומחייב אותו קרבן.

אנס או פיתת את בתי – יש בושת ופגם שזה ממון.

אם הכל ממון – מה החידוש שחייב קרבן?

שחצי נזק צרורות זה ממון ולא קנס (ושאר המקרים הוזכרו בדרך אגב)

(לג. 1-)

דחייה – אולי הברייתא כר"א בר"ש שכאמור לדעתו (שהעדים יכולים לחייב גם אחרי שהודה) – חייב.

(והגמרא מסבירה איך זה יסתדר עם המשפט הבא בברייתא שם).

המשנה –

א. שצריך שהתובע עצמו יבקש שיעידו (משנה לה.)

במקרה השני "שאיש פלוני כהן" – למה הביאו דוגמה של כהן, והרי גם בממון יהיה פטור כי זה לא התובע ביקש?

תשובה – כאן מדובר שתובע נתן לו הרשאה (יפוי כח), ואז בממון כן יהיו חייבים קרבן.

(הגבלה – זה מועיל רק לפני שהנתבע כבר כפר).

ב. מניין ששבועת העדות זה דווקא בתביעת ממון

שבועת העדות – "וְנֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם־לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֺנוֹ" (ויקרא ה, א)

שבועת הפקדון – "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ־בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת־עֲמִיתוֹ. אוֹ־מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ…" (שם פסוקים כב-כג).

ולמה לא לומדים מרוצח וסוטה, למרות שגם בהם יש אואין?

רוצח – במדבר לה, כ-כא – "וְאִם־בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ אוֹ־הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת. אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת…"

סוטה – במדבר ה, יד – "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ־עָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה.

תשובה – כי שבועת הפקדון דומה יותר – יש בה גם שבועה (בניגוד לרוצח) ואין כהן שמשביע (בניגוד לסוטה).

מֵאֵלֶּה – יש שהוא חייב (תביעת ממון) ויש שפטור (כשזה לא תביעת ממון).

מדובר בדבר שניתן להעיד עליו גם מראייה לבד וגם מהודאה לבד, וזה דבר שקורה רק בממון:

ראייה בלי ידיעה – ראובן תבע את שמעון שנתן לו כסף,

איך לומד –

שבשבועת הפקדון מחמירים יותר

החומרות:

גם נשים ופסולי עדות,

ובכ"ז שם זה מצומצם לממון,

אך דוחה ר"ש את עצמו – גם לשבועת העדות יש חומרות[2]

מושבע מפי אחרים: בשבועת העדות – חייב, בשבועת הפקדון – פטור

בשבועת העדות – "וְנֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד…" (ויקרא ה, א)

[2] (שתיהן בניגוד למשנה בדף לו:, מחר נראה שר"ש עצמו גם יחזור בו חלקית)

השיעור שבועות דף לג, גמרא הדף היומי הופיע באתר הדף היומי ב15 דקות - שיעורי דף יומי קצרים בגמרא.