מהיכן ניתן ללמוד שהמילה "אכילה" כוללת שתייה? האם המשנה שלנו תומכת בהבנה זו?

במקרים במשנה שלנו שבהם מישהו פירט מספר פריטים האסורים, מדוע מניחים שהתכוון ליצור שבועה נפרדת לכל פריט ולא שהתכוון להוציא פריטים אחרים מהשבועה?

במה שונה שבועת ביטוי משבועה שבה מכחישים שיש ברשותו חפץ של אדם אחר?

הדיון בנוגע לשבועה המשלבת פריטים אסורים ומותרים, שנדון קודם לכן, נבחן כעת ביתר עומק.