מהיכן נלמד שהפסוקים המחייבים קרבן עולה ויורד על טומאה מתייחסים למי שנכנס למקדש או אכל קודשים? ארבע תשובות שונות מובאות ונותחות. חלקן נדחות. מהיכן נלמד שקרבן החטאת של יום הכיפורים הנעשה בפנים מכפר על מי שנכנס למקדש בטומאה או אכל קודשים כשידע בתחילה שהוא טמא, ואחר כך שכח ולבסוף לא נזכר?