ההטקסטים עוסקים בדמותו המרכזית של רבי שלום שבזי (המאה ה-17), הנחשב למשורר ולחכם המכונן של יהדות תימן, כאשר חלקם דנים בשאלות על זהותו (האם שמו היה שלם או שלום) ועל מקום מוצאו המדויק. המקורות מפרטים את יצירתו הפואטית הענפה, שכללה אלפי שירי קודש וחול במשקל שירת ספרד, שנכתבו בשלוש השפות השמיות: עברית, ארמית וערבית-יהודית. עבודת הפרוזה החשובה ביותר שלו היא "חמדת ימים", פירוש רחב-יריעה על התורה המשלב דרך קבלית, פילוסופיה של הרמב"ם והשקפות מוסריות, והוא אף ערך את הסידור התימני המכונה "תכלאל משתו-שבזי". חייו מתוארים בהקשר של גלות מוזע הקשה ועל רקע הדיון המשיחי סביב שבתאי צבי, שאמונה בו מיוחסת לו על ידי חלק מהחוקרים. מורשתו כוללת מעמד מיוחד בקרב יהודי תימן כ"איש האלוקים" ששיריו והגות רוחנית מהווים עד היום נכס צאן ברזל, המוצג ונחקר במוסדות שונים.

המקורות שסופקו הם אוסף נרחב של קטעים מתוך הרצאות, מאמרים, דוחות אנליטיים וערכים ביוגרפיים העוסקים כולם בדמותו, פועלו ויצירתו של רבי שלום שבזי.

ניתן לחלק את המקורות למספר קטגוריות מרכזיות:

1. דוחות ביוגרפיים וערכי יסוד

קבוצה זו כוללת מקורות המתארים את חייו, תקופתו, ורשימת יצירותיו:

פרטים ביוגרפיים וגיאוגרפיים: המקורות מפרטים שרבי שלום שבזי (המכונה גם "אבא שלום שבזי") נולד ביישוב נג'ד אל-וליד שליד העיר תעז בדרום תימן בשנת 1619 (ה'שע"ט). הוא נפטר לאחר שנת 1681, ויש מסורות שונות לגבי תאריך פטירתו, המציינות 1686 (ה'תמ"ו) או 1720 (ה'ת"פ), ולעתים מציינות שחי כבן 100 שנים.

רקע משפחתי וכינויים: שמו המלא הוא שלם בן יוסף (שלם בן יוסף בן אביגד בן חלפון משתא אלשבזי), וכינויו "אל-שבזי" נוסף לו כשעבר ליישוב שבז. שמו הפרטי, שלם, הוא למעשה התרגום המילולי של חתימתו בערבית ("סלם"), ואין לבלבל אותו עם "שלום".

מעמד קדושה: המקורות מתארים כיצד קברו בעיר תעז נתקדש גם אצל יהודים וגם אצל מוסלמים, והוא נתפס כ**"איש מופת בעל השגות על אנושיות ומחולל ניסים"**. קיימת מסורת מפורסמת, שהובאה על ידי הרב יעקב ספיר, לפיה היה עושה "נס קפיצת הארץ" להתפלל בארץ ישראל בכל ערב שבת.

2. רשימת חיבורים ויצירה

המקורות מציגים רשימה של חיבוריו של שבזי, המעידה על היקף יצירתו ורוחב השכלתו בתחומים תורניים, פיוטיים ומדעיים:

יצירה מרכזית: "מדרש חמדת ימים" – פירוש מדרשי על התורה בדרך הפרד"ס (פשט, רמז, דרש וסוד/קבלה).

פיוט ושירה: חיבר "מאות ואלפי שירי קודש", וכמות השירים הידועים בוודאות היא למעלה מ-850. המקורות מזכירים פיוטים ספציפיים כמו "אדון הכל", "אהבת הדסה", "אם ננעלו", ו"איילת חן".

הלכה וליטורגיה: חיבר או פירש את "תכלאל משתא-שבזי" (סידור תפילה), וכן פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם.

קבלה מעשית וסגולות: "ספר המרגלית" (תפילות וסגולות), "שימוש תהילים" (קונטרס המייחס סגולות לפרקי תהילים), ו**"ספר החול"** (גאומנטיה, שנכתב כנגד מחולל הניסים הגוי אבן אלואן).

מדע והגות: "כתאב אלזיג" (חיבור באסטרונומיה/אסטרולוגיה).

3. הרצאות ודיונים אקדמיים (על משנתו של שבזי)

חלק ניכר מהמקורות הם תמלולים של דיונים וכנסים (כגון אלה שנערכו במרכז דהאן באוניברסיטת בר אילן), שבהם חוקרים דנים לעומק בנושאים הבאים:

שילוב קבלה ופילוסופיה: דנים בכיצד שבזי הצליח לשלב את הקבלה הלוריאנית (תורת הסוד) עם השיטה הפילוסופית-אלגורית הרמב"מית של חכמי תימן, כשהוא מציב את הקבלה כרובד הפירוש העמוק ביותר.

מעמד השירה התימנית: נערך דיון על כך ששירת שבזי (שכתובה בעברית, ארמית וערבית) אינה נכללת בתוכניות הלימודים בישראל, ומושמעת קריאה לכלול "יותר שבאזי, פחות נתן זך" כדי לחזק את תחושת השייכות של בני הקהילות.

הפן המשיחי והשבתאי: המקורות מביאים דיון על אמונתו המשיחית של שבזי והרמזים בשיריו, כולל שירים המתייחסים לשבתאי צבי ולנתן העזתי.

4. הקשרים למורשת תימן המודרנית

המקורות מציינים את המשך חשיבותו של שבזי בתרבות הישראלית:

הנצחה בישראל: רחובות ושכונות קרויים על שמו, שהמפורסמת שבהן היא שכונת שבזי בתל אביב. כמו כן, בית המייסדים ומוזיאון מורשת יהדות תימן והעיר בראש העין ממוקם ברחוב שבזי 41.

השפעה מוזיקלית: פיוטיו של שבזי, שנכתבו לפני מאות שנים, הפכו לחלק מלהיטים בינלאומיים כדוגמת "אם ננעלו", בביצועה של עפרה חזה.