מתוך: פרברי השינה הכחולה, הוצאת טנג'יר

הָעוֹלָם עַכְשָׁו קוֹלוֹ הַמְרֻסָּק שֶׁל אֱלֹהִים, 
הַיֹּבֶשׁ בַּשָּׂפָה 
כְּאֵב הָרֹאשׁ הַדַּק 

יְקִיצַת הָעֲנָנִים 
מֵחֲרִיפוּת הַלַּיְלָה 

צְרִיבַת גְּרוֹנָם שֶׁל הָעֵצִים 
אַחֲרֵי סִיגַרְיָה 

קוֹלָן שֶׁל בְּנוֹת רֶשֶׁף 
לִפְנֵי הַקָּפֶה הָרִאשׁוֹן 

כְּשֶׁאַתְּ הָלַכְתְּּ, הַיָּם 
חָצָה בַּחָרָבָה וְשָׁב 
אֶל הַנָּהָר 

הִשְׁתּוֹבְבוּ הַמַּלְאָכִים 
וְזֹהַר חַכְלִילִי נָח 
עַל הַמִּרְפֶּסֶת 

טַל מָשַׁח מַעֲקֶה 
בְּמַעֲטֶה שָׁקוּף 

כַּמָּה חִכִּיתִי לְאֵיזוֹ הִשְׁתַּתְּפוּת 
 בְּצַעַר, לְשַׁלֶּכֶת שֶׁלֹּא בְּעִתָּהּ 
הָאֲבָנִים הִבִּיטוּ בִּי 
בְּשִׁעֲמוּם 

לֹא אָשִׁיב לוֹ בְּאוֹתוֹ מַטְבֵּעַ 
אָזַל הַצֶּבַע מֵחַרְצִיּוֹת הַבָּר 
וּכְבָר נִרְשֶׁמֶת עֲיֵפוּת 
בְּקִנֵּי הַנְּמָלִים. 

הַלַּיְלָה לֹא אֵצֵא 
לִרְקֹד 
וְלֹא אֶחְמֹד, 
אַרְשֶׁה לוֹ שֶׁקֶט 
אוּלַי אֶחְבֹּט אֶת מְעִילִי 
נֶגֶד הָרוּחַ. 

כִּי הָעוֹלָם עַכְשָׁו 
אַחֲרֵי פְּרֵדָה.