"הַגַּעְגּוּעַ אֵינְסוֹפִי הוּא, וּלְעוֹלָם לֹא יַעֲזוֹב. הֲרֵי הוּא חֵלֶק מֵעַצְמֵנוּ, בֵּן מִשְׁפָּחָה, חָבֵר קָרוֹב". כך כותבת רחל שפירא. הגעגוע הוא חלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה האנושית: מצטבר עם השנים, משנה צורה, אבל הוא כאן כדי להישאר. ולעיתים, מתוך הגעגוע נולד שיר.