התחנה האחרונה במסע אל החושים, עוצרת בעיניים: אל מה שאנחנו רואים דרכן, אל מה שאחרים רואים דרכן בנו. אחרי הכל, המבט שלנו מסגיר: עצב, שמחה, פחד, התרגשות – כל אלה עוברים דרך העיניים, שלא במקרה מתהדרות בתואר "ראי הנפש". אפילו אפלטון ואריסטו ראו בעיניים לא רק איבר חישה אלא שער פנימי - מקום בו העולם החיצוני והעולם הפנימי נפגשים.

בתחנה הרביעית במסע אל החושים, נעסוק בחוש המישוש, המתייחס לאיבר הגדול שיש לנו – העור. קו הגבול וגם נקודת המפגש, המקום בו העולם נוגע בנו ואנחנו נוגעים בו בחזרה. הערב נלך בעקבות המגע, כי אחרי הכל "כולנו זוקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע" .

טעם כמעט תמיד מתחיל בבחירה - לפעמים אנחנו מחליט לטעום מתוך סקרנות, לפעמים מתוך הרגל, ולפעמים סתם כי זה מה שמונח על השולחן. יש טעמים שמיד מרגישים נכון, אחרים דורשים מעט סבלנות, ולפעמים גם קצת אומץ. הערב נלך בעקבות הטעם, החוש הכי מוסיקלי שיש. אחרי הכל, גם מוסיקה היא עניין של טעם אישי...

התחנה השניה במסע אל החושים, עוצרת בריח - חוש עמוק הפועל באופן מידי, חודר למאגר הזיכרונות ומסוגל להחזיר אותנו באחת לבית בו גדלנו, לאנשים שכבר אינם או לזכרון שנדמה היה ששכחנו, הרבה לפני שהמילים מצליחות להכניס מעט היגיון. הוא גם זה שמזהה סכנה, שמסגיר שקר, כמו אצל פינוקיו שהאף מתארך בכל פעם שהאמת מתעקמת.   

נדמה לנו שאנחנו מבינים את העולם דרך מחשבות ומילים, אבל בראש ובראשונה אנחנו מבינים אותו דרך החושים: השער שלנו למציאות. הערב נצא לדרך עם סדרת תוכניות חדשה, שכל כולה מסע אל החושים. כל תוכנית או תחנה בדרך, תוקדש לחוש אחר המרכיב את החוויה האנושית, וכמו תמיד נעזר במוסיקה, כדי לייצר רגעים קטנים של אושר. ובתחנה הראשונה – השמיעה.

הלכנו כולנו לצפות בסרט A Complete Unknown, על בוב דילן. באחת הסצנות דילן מבקר את וודי גטרי בבית החולים, ושר את Song to Wood  שכתב לכבודו. אהבתי את הרעיון שמוזיקאי מקדיש שיר לקולגה, הלכתי לבדוק אם יש עוד שירים כאלה ומסתבר שיש לא מעט....

בתחנה האחרונה במסע אל ארבעת היסודות, נפגוש את האש על שלל צדדיה. זו המעניקה חום, אנרגיה, השראה ותשוקה, וזו העלולה לשרוף ולהותיר חורבן. אש המופיעה כשלהבת נר רומנטית, או חלילה כשריפה גדולה. אז יאללה, בואו ונצית קצת אש...

בתוכנית השלישית בסדרה, ננסה לאחוז באוויר  – יסוד שקוף, בלתי נראה וחיוני כל־כך; סמל לחופש, למחשבה ולרוח האנושית. נרגיש את הרוח, נקשיב ללחישותיה וננסה למצוא יחד את התשובות שהיא נושאת עימה...

התחנה השניה בסדרת היסודות, עוצרת במים. יסוד חמקמק, רב ניגודים, שמחזיק בתוכו דבר והיפוכו: המים מעניקים חיים אך גם מציפים ומחריבים, 
מחממים או מקפיאים כקרח, שקופים ומסתירים סוד במעמקים. בניגוד ליציבות האדמה, המים מלמדים עד כמה החיים שלנו בתנועה מתמדת.

 

במשך אלפי שנים הביטו בני האדם סביבם,ניסו להבין את העולם, וחילקו אותו לארבעה יסודות: אדמה, מים, רוח ואש. ארבעה מרכיבים פיזיים המשמשים גם כסמלים ליציבות, תנועה, רגש ותשוקה. בתוכניות הקרובות נצא למסע בעקבות ארבעת היסודות, ונתחיל בזה שמחזיק את הכל - האדמה.