זכינו לארח השבוע בתוכנית את ד"ר תומר שדמי. ד"ר תומר שדמי חוקרת את הצומת שבין טכנולוגיה, דמוקרטיה וזכויות אדם. במרכז מחקריה ניצבת השאלה כיצד טכנולוגיות חדשניות, כמו טכנולוגיות בינה מלאכותית, מאתגרות, משנות, או מחייבות שינוי במושגים ובמוסדות משפטיים ופוליטיים מודרניים.

שאלנו את תומר את השאלה הבסיסית- האם אלגוריתם יכול היות מוסרי? תומר ניתחה לנו את הדילמות המוסריות העומדות היום על סדר היום התקשורתי והמשפטי. בעידן הטכנולוגי הנוכחי כל תוכנה, או אלגוריתם, נהייה גם שאלה מוסרית בסיסית. בהרבה מובנים, האתיקה כבר לא השאלה המרכזית, אלא הפוליטיקה- למי יש את הכוח להשפיע על האלגוריתמים.

שאלת הריבונות בעולם הטכנולוגי, ואולי גם מחוצה לו, כבר אינה ברורה. אם טוויטר ופייסבוק יכולות לצנזר את טרמפ, נתניהו וכל מנהיג אחר, למי השליטה על המחרב הציבורי? תומר הסבירה לנו את המתח המתנהל במרחב הציבורי סביב שאלת הריבונות על המידע והצנזורה. האם האלגוריתמים מתארים לנו נכונה, או אפילו מעט נכונה את המתנהל מחוץ לחלון?

חברות הטכנולוגיה הגדולות, בעזרת האלגוריתמים, משנים ללא היכר את העולם הווירטואלי וכיוצא מכך את העולם ה"אמיתי". יש יגידו שהם מונעים מכוח וכסף, יש יגידו שהם מובילים אותנו לעולם מתוקן ויעיל, בוא כבר לא גזע ומין קובע את כללי המשחק, אלא יעילות התוכנה. לנו ברור, שלא משנה מי צודק, אנחנו לא רק צרכנים או אזרחי מדינה אלא בני אדם עם זכויות בסיסיות וחופש ביטוי מותנה מכוח היותנו בני אדם.

בשבועות האחרונים גובר החיכוך בין המשטרה לאזרחים ברחבי העולם וגם כאן בישראל. 

גל מחאות פרץ בהיקפים גדולים מאי פעם–  בליווי תיעוד צמוד של אלימות משטרתית, תיעוד שמוזרם דרך מיליוני פידים אל אזרחי העולם. 

אירחנו בתוכניתנו את פרופסור גיא בן פורת, ראש החוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, וחוקר מרכזי בתחום יחסי משטרה- מיעוטים, דת ומדינה, רב-תרבותיות ומדיניות ציבורית. 

גיא סקר לנו את ההיסטוריה של יחסי אפרו-אמריקאים ומשטרה בארצות הברית, ומסביר איך ייתכן מצב בו במדינה כביכול מתוקנת ודמוקרטית עדיין יש אפליה קשה נגד פלח אוכלוסייה משמעותי, על רקע גזעי בלבד. 

שוחחנו עם גיא על מיקומם של ישראל וארצות הברית ביחס ליחסי משטרה-מיעוטים. הוא הסביר לנו מה צריכה להיות הציפיה שלנו, בתור אזרחי מדינה ליברלית ומודרנית, מהמדינה והכוחות הפקודים על הביטחון במרחב הציבורי. 

בעקבות המשבר הבריאותי והכלכלי בכל העולם, ובצל המחאות הרבות, אנחנו עדים להרחבת היקף החיכוך בין האזרחים לכוחות הביטחון.

 גיא הרחיב על  האלימות המשטרתית כלפי מגזרים שונים, איזו מדיניות לדעתו הממשלה וכוחות הביטחון צריכים לנקוט על מנת למתן את אלימות זו ואף מציע פתרון מערכתי, מגנון אזרחי חדש שיעזור לנו להישמר ממי שאמור לשמור עלינו.

אנחנו מדברים ומייחלים לשינוי פרדיגמטי מתחילת הסדרה אי אז בתחילת ימי הסגר והקורונה.  יאיר אסולין  אומר זאת בטון ברור - אנחנו כבר שם, זה קורה.

יאיר אסולין הוא סופר והוגה דעות ישראלי, בעל טור בעיתון "הארץ", משמש כמרצה אורח בתוכנית למדעי היהדות ובמחלקה לספרות השוואתית באוניברסיטת ייל. 

יאיר מרבה לכתוב על "אנשי המחר" מול "אנשי האתמול", ומנתח את המציאות הישראלית מתוך הספרים והמאמרים שלו. בתור סופר, יאיר מאמין כי לסיפור, הדמות הראשית בתוך המציאות המשתנה יש כח ניתוח אדיר, אולי יותר מנתונים כלכליים או פרשנות פוליטית.

צללנו לתוך שיחה על התפתחות הטכנולוגיה והשפעותיהם של ענקיות הטכנולוגיה על המציאות החברתית והפוליטית, אנשי רוח ומעשה אשר חיים את המציאות של אתמול ועל עתידם של מדעי הרוח בעולם שכולו חומר ואלגוריתמים. האם אפשר בכלל לחזות 

את העתיד הקרוב, כאשר אנחנו חיים במציאות של חוסר ודאות מוחלטת ושבירת כל כללי המשחק?

בפרק מס' 15 אירחנו את אלון עידן, פובליציסט ועיתונאי בעיתון הארץ, כותב את הטורים "רשימה שחורה" ו"בעיני המתבונן".

האזרח הוא האויב? (00:00-13:45)

אלון שיתף בפנינו את עמדתו על התנהלות המל"ל והדרג המדיני, איך לדעתו הם משתמשים במושגים ובשיטות שונות במטרה להשליט סדר בכאוס שנוצר בעקבות המשבר הבריאותי והכלכלי. בדרך כלל האויבים למדינת ישראל הם אויבים מחוץ (פלסטינים, איראנים וכו'), אך במקרה הזה האויב מבית, הנגיף מופץ על ידי האזרחים עצמם, ובנוסף ישנם מאות אלפי מובטלים ברחובות. האם כתוצאה מכך ניתן לומר כי אזרחי ישראל מהווים איום לממשל הקיים?

"כחול לבן"\"יש עתיד" - פרויקט הצללים של עופר שלח? (13:45-27:51) 

ובהקשר לביצה הפוליטית המקומית, ניתחנו ביחד את תופעת "כחול לבן". האם עופר שלח, מ"יש עתיד", הוא בעצם המוח ומושך החוטים מאחורי הפרויקט הפוליטי הנרחב ביותר בישראל בעשר השנים האחרונות? מה היו שאיפותיהם של שלח, יאיר לפיד ובני גנץ לפני החבירה, ואיך זה משפיע על הממשלה שקמה ממש אתמול?

ניתוח של השפה העכשווית - (27:51-46:14)

בנוסף, אלון המתמחה בניתוח של השפה העכשווית והצורה בה המילים שלנו משקפות את המציאות הישראלית. הוא נענה לבקשתנו לניתוח לינגוויסטי בתקשורת ובשדה הפוליטי המקומי, במיוחד בצל משבר הקרונה. האם הפילוג וההסתה מקורם בתבניות השפתיות? במידה וכן כיצד נוכל לגאול עצמנו מהן?

כרמי וורטמן הוא יזם בתחום המוזיקה ומפיק הופעות ופסטיבלים מקומיים ובינלאומים.

בתור חובבי פסטיבלים ותרבות עם מודעות סביבתית, תמיד מפריע לנו כלים חד-פעמים באירועים. שוחחנו עם כרמי לגבי ההחלטות המתקבלות מאחורי הקלעים באירועים כאלו בנוגע לנושא הסביבתי, ואפילו קיבלנו תחזית מתי פסטיבלים בארץ יהיו ברי-קימה.

גם כשמדובר במוזיקה, קשה לשכוח שאנחנו חיים בלב המזרח התיכון, עם כל המורכבות הנלווית לכך. שוחחנו עם כרמי על יבוא אמנים מחוץ לארץ בצל מורכבות זו, ועל העבודה הקשה הכרוכה בהפקת אירוע תרבות במדינת ישראל.

ולסיום, כמובן שגם דיברנו על פורמט הפסטיבל בצל המשבר הבריאותי העולמי. האם ההופעה תאלץ לעבור שינוי מהיסוד בשנה הקרובה, בדומה להופעה המפורסמת של הרונלינג סטונז בזום, אשר תשפיע גם על חווית צריכת התרבות בשנים הבאות? או שבעצם אין תחליף לאירוע הפיזי ושום הופעה וירטואלית לא תשנה את הקסם הבלתי אמצעי של אלפי אנשים רוקדים בקצב אחיד.

שידורי המגפה- פרק 13- "עומדים ביחד" עם אלון לי גרין

אלון לי גרין הוא פעיל חברתי, מנהל הארצי של תנועת "עומדים ביחד" ואקטיביסט למען צדק חברתי וחלוקתי שנים רבות.

אירחנו אותו השבוע בתכנית, כדי לשוחח על התנועה שהוא עומד בראשה (עומדים ביחד). מה המחויבות של המדינה כלפי אזרחיה בזמנים חסרי תקדים אלו? מה אנחנו, האזרחים הפשוטים, צריכים לדרוש מהמנהיגים שלנו לקראת יציאה מהסגר ולחיים "שגרתיים"?

בנוסף שוחחנו על היחס לחברה העברית בזמן משבר הקורנה, כשרבים מהאזרחים הערבים במדינת ישראל עומדים בראש המאבק בנגיף ולמען בריאות הציבור. האם יש פה בסיס לשיח חדש ושיתוף פעולה רחב יותר עם החברה הערבית?

בתור אקטיביסט פעיל שגם עבד בתור יועץ פרלמנטרי בכנסת, דיברנו על צדדים שונים של עשיה חברתית, וגם על המחאה הקרובה כהזדמנות חדשה לעשיה משמעותית.

הפעם התרחבנו מעבר לנושאים הקבועים שלנו, כדי לראיין את אורי לוי. אורי הוא עיתונאי, פרשן ספורט ומייסד האתר באבאגול. אורי הוא הבן אדם הנכון לדבר איתו על מה קורה בעולם הכדורגל, חי ונושם את עולם הספורט בעל ידע פנומנלי באינספור ליגות וקבוצות עם התמחות מיוחדת לכדורגל מהמזרח התיכון, העולם הערבי ואפריקה.

שוחחנו ביחד על ההשפעות של משבר הקורונה על ענף הכדורגל, העולמי והמקומי. הוא פרש בפנינו את החוויה האישית שלו בסקירת הקורונה- מהשמועות על נגיף משונה שגורם לסגירת ליגות באסיה דרך ״משחק ההדבקה״ הידוע לשמצה.

אורי גם נתן את דעתו על הכדורגל בעולם של בידוד חברתי, ואיך לדעתו אפשר לשמר את הקהילתיות ואווירת האוהדים בעולם שהפך לוירטואלי. בנוסף, ניסינו לחזות ביחד איך עולם הכדורגל יושפע מהמשבר הכלכלי, מיהן הקבוצות שישרדו ומי ישארו מאחור? איזה מודלים חדשים ניתן לאמץ לענף? כיצד משתנה מאזן הכוח של בעלי ההון מול האוהדים.

יש שמדברים על עולם פוסט קפיטליסטי, האם הכדורגל גם יעבור שינוי בהתאם?

ירחמיאל אברך בכולל, נשוי ואב לחמישה, בעברו עבד בתפקידים שונים בתחום התקשורת וכיועץ פרלמנטרי, הגיע אלינו לסלון הוירטואלי לשיחה מעוררת על החברה החרדית, פילוסופיה יהודית, ייצוג בתקשורת, כיצד אפשר לייצר היכרות וחיבורים, ויחסי ישראל ושאר העמים.

משבר הקורונה זימן רגעים יוצאי דופן בקשר של הקהילה החרדית עם שאר החברה. ראינו הרבה כותרות, כמעט בלי סוף על חרדים, ליצמן, בני ברק, הרב קנייבסקי, מאה שערים... הגיע הזמן להכיר מקרוב.

 – "חיסרון לשם שלמות". היכרות בלתי אמצעית עם יסודות התפישה המשיחית. הרבה פעמים שמועים את המונח "משיח" או "גאולה", אבל מעט מאוד לוקחים את הזמן כדי להבין את עומק הרעיון. ירחמיאל יפרוס את כמה מעיקרי האמונה והתפישה היהודית תורנית. בורא ונברא, תכלית, לבחור בשלמות, מדוע לעם היהודי אחריות מוסרית, נברר ביחד מהי הכוונה שאנו נמצאים ב"ימות משיח" על פי האמונה התורנית?

בין פילוג וקירוב". שיחה על ייצוג הקהילה החרדית בתקשורת והאפשרות לחיבור אמיתי בינה לבין שאר חלקי החברה. כיצד נעשה את זה? מדיון סוער סביב אחריות ההנהגה הרבנית באולפנים ועד תמונות של חיילי צה"ל במשימת סיוע בבני-ברק תחת סגר כשמילון עברי-יידיש בכיסם.

מוזמנים לצפות ולהכיר.

-הפרק מוקדש לזכרו של הבמאי ניר טויב ז"ל, אבא של עומר וחברו הקרוב של איתי-

אירחנו הפעם את איתי לנדסברג נבו, במאי, עיתונאי, איש תקשורת, פעיל חברתי ואזרח מודאג מעומק השחיתות השלטונית. איתי ניתח איתנו את התגובה התקשורתית להתפרצות נגיף הקורונה בישראל, הציפיות שלו ממנה וגם האכזבות שכבר נרשמו.

האם המשבר האמיתי היום הוא המשבר הדמוקרטי?

איתי נתן את דעתו על התנהלות של המנהיגים המקומיים למשבר הקורונה, תוך כדי המשבר המנהיגותי והמשפטי אשר מתחולל כבר כמעט שנה וחצי.

האם התקשורת ממלא את תפקידה החברתי והדמוקרטי כראוי?

שוחחנו על תפקידה של התקשורת הציבורית והמסחרית בעת משבר. לפני היותם כלי בידור, ערוצי התקשורת השונים הם גם שומרי הסף של הדמוקרטיה, וחושפי השחיתות המרכזיים. איתי חלק את נקודת מבטו הייחודית בתור איש תקשורת מרכזי בעבר, ופעיל חברתי ופוליטי בהווה.

ובפינת התרבות שלנו: "מה מאיר היה אומר על זה?" שוחחנו עם איתי על סרטו האגדי "מסע בחירות של מאיר אריאל"!

את הסרט איתי הפיק לפני מעל שלושים שנה, אך לדעתנו הוא אקטואלי מתמיד. שמענו קצת רקע על הסרט, נקודת מבטו של איתי על החברה הישראלית בסרט עצמו וגם לאורו, בראייה לאחור.

בנוסף גם שמענו קצת סיפורים אישיים על מאיר אריאל זצ"ל האגדי!

העולם כולו בהסגר, מיליון מובטלים בישראל, והכלכלה העולמית במשבר שלא היה כמוהו במאה שנים האחרונות.

ד"ר עמית מור כאן כדי לעשות לנו קצת סדר בדברים. עמית הוא ד"ר לכלכלת אנרגיה, מרצה בחוג לקיימות במרכז הבינתחומי ומנהל משותף בחברת אקו אנרג'י. תבואו ערניים כי זה פרק מורכב ואנחנו עומדים לרדת לפרטים - יציאה ממשבר עולמי זה לא דבר פשוט.

עמית הסביר לנו על היתכנות היציאה של מדינת ישראל מהמשבר הנוכחי, בדגש על הדור הצעיר והמצב הכלכלי שלנו בעתיד הנראה לעין. מהו הרקע להחלטות של הממשלה בתכנון תכנית היציאה מהמשבר? ( 00:00-21:00 )

בנוסף עמית הרחיב לנו על נושא ההתמחות שלו- אנרגיה מתחדשת. ברור לכולם שהעתיד שלנו נמצא באנרגיה מתחדשת ולא מזהמת, ועמית נתן לנו בסיס ידע חשוב ומרתק על הנושא הבוער הזה. מהן ההחלטות שמתקדמות או מעכבות המעבר לעתיד ירוק יותר? (21:00-29:58)

דיברנו גם על הגיאופוליטיקה של המזרח התיכון, בדגש על משבר הנפט שמתחולל במקביל למשבר הכלכלי והבריאותי. איך מחיר הנפט משפיע על משחקי הכוחות באזור הדליק הזה, איך כל זה משפיע על האזרח הפשוט? ומה ברברה טוכמן הייתה חושבת על כל הסיפור? (29:58-45:40)