שיח חוקרים

פרופ׳ ינון בן-נריה, מבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סיים לימודי רפואה באת״א ודוקטורט באימונולוגיה במכון וייצמן, והשתלם לאחר מכן במחקר ביו-רפואי בארצות הברית בתקופה שבה זוהו לראשונה גנים ששיבוש בפעולתם תורם להתפתחות הסרטן. ינון חוקר מנגנונים של העברת אותות תאיים ותהליכי בקרה ביולוגיים, ומה משתבש בהם בסרטן. הוא גם מפתח תרופות מסוג חדש לטיפול בממאירות. נשמע בין השאר מה ההבדל בין גילוי תאיים סרטניים לבין מחלת הסרטן, מהם היתרונות אבל גם החסרונות של שיפור הרזולוציה של האיבחון הרפואי, מהם סוגי התרופות לסרטן ואיך מפתחים סוגים חדשים שלהן, וגם על החלטתו לפנות למחקר במקום לקליניקה (ספוילר, זה היה אחרי שירות ממושך כרופא בצה״ל), ומה הוא חושב שצריך לחזק היום בחינוך הרפואי, וגם נחשוף מה עשה בלילות כנער ברחובות תל-אביב עם צמר-גפן ואתר

פרופ׳ אליוט בארי, מהמחלקה לתזונה ולמטבוליזם של האדם בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, הוא רופא וחוקר, העוסק בהיבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים של תזונת האדם. נשמע מהו ביטחון תזונתי, לכמה אנשים אין אותו, וכיצד השפיעה עליו הפנדמיה. גם נלמד מהו סוג הדיאטה הטובה ביותר, ומה עושה תזונת האם לילדיה, באיזה גיל נקבע משקל האדם שכדאי לשמור עליו לאחר מכן, ומה צריך לעשות כדי לשמור על המשקל הזה, ולמה להרבה אנשים זה לא קל. וגם, כיצד הפער בין האבולוציה הביולוגית לאבולוציה התרבותית משפיע על מה שאנחנו אוהבים לאכול לעומת מה שאנחנו צריכים לאכול, וגם, איך אפשר בלי, מה אליוט אוהב במיוחד לאכול (ספוילר: זה מחייב איפוק) ובאיזה יום בשבוע הוא מרשה לעצמו לעשות זאת

ד״ר מיטל אורן-סויסה, מהמחלקות לחקר המוח ולמדעי העצב המולקולריים במכון וייצמן למדע, חוקרת את התפתחותן של רשתות עצביות המפקחות על התנהגויות שנבדלות בין זכר לנקבה. נברר מדוע בחרה לעשות זאת בייצור שכל גודלו בסה״כ מילימטר אחד (למיטיבי לכת, ראו* להלן), ויש בו רק שלוש מאות תאי עצב, ושהנקבות שלו לא ממש צריכות את הזכרים (ספוילר, המין כן צריך), וגם מה המשמעות של מערכת מודל פשוטה במדעי החיים והאם באמת היא פשוטה, ומה ההבדל בין זכר לנקבה בתחושת כאב ובתגובה לו, ואיך מציאת פרטנר מחייבת נטילת סיכונים ממשיים אפילו בתולעים זעירות. נשמע גם איך מיטל מהנדסת במדוייק רשתות עצביות, וגם איך התפתחות של מערכת עצבים כוללת בין השאר איבוד של קשרים בין תאי עצב, וגם איך הניסוי הראשון שלה כסטודנטית בטכניון גרם לה להתרגשות שקשה לה לשכוח, ומה היא מאחלת לסטודנטים שהיא מחנכת

 * https://en.wikipedia.org/wiki/Caenorhabditis_elegans

פרופ׳ יובל ניר, מהפקולטה לרפואה, בית-הספר סגול לחקר המוח והמחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, הוא מומחה עולמי בחקר השינה, ובשיחה החלומית אתו נשמע בין היתר על שינה בבני אדם ובבעלי חיים אחרים, לשם מה נועדה השינה, מה היא עושה הן לדנ״א והן לזיכרון, מתי אנחנו חולמים, ולמה בעצם רבים חושבים שאינם חולמים למרות שזה ממש ממש לא נכון, וגם האם אפשר לקרוא מן החוץ תכנים של חלום, וגם איך תקלה בניסוי הובילה את יובל לתחום עיסוקו הנוכחי, ומהו החלום המדעי שלו עכשיו

בשיחה עם פרופ׳ סרג׳יו הרט מהמחלקה לכלכלה, המחלקה למתימטיקה, והמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, תשמעו בין היתר על המרכז לחקר הרציונליות ומדוע הוא יחיד במינו בעולם, ומהי בעצם הרציונליות שחוקרים שם, ועל תורת המשחקים וקבלת החלטות, ומדוע הן כה מורכבות לעיתים בעולם האמיתי (רמז, כי אתם לא לבד), וגם על דוגמאות פשוטות איך אפשר אולי לפעול לשיפור קבלת החלטות בחיי יום, ואפילו מהו הלימון שבגללו קיבלו פרס נובל (ספוילר, לא מה שאתם חושבים), וגם מעט על קבלת החלטות בטיפול בפנדמיה הנוכחית. וגם תשמעו איך ומתי סרג׳יו הגיע לדיסציפלינה של מחקריו המדעיים ולמה הוא אוהב אותה, ומהי עצתו הקצרה והחדה לסטודנטים שמתלבטים במה לבחור לעתידם המדעי

פרופ׳ מרגלית פינקלברג, מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל-אביב, מדברת על נפלאותיה של הספרות של העת העתיקה, ועל העברתו המדהימה של זיכרון תרבותי לאורך אלפי שנים באמצעות משוררים עממיים וקצת עזרה מהמוזות, והאם הומרוס היה באמת הומרוס, ועל שפות עתיקות ומה חשיפת מסתוריהן גילתה אודות מקורם של היוונים הקדמונים, ועל מדוע כדאי גם במאה ה-21 להכיר ספרות קלאסית בכלל. ונשמע גם על הצעות לקריאה, ואיך הגיעה מרגלית לעסוק בתחום מחקריה (ספוילר: לא בגלל שחלמה עליו מילדותה), ואפילו מי הם השניים שהייתה רוצה להיפגש עמם לו יכולה הייתה לדלג במכונת זמן לעולם העתיק ומה הייתה שואלת אותם

בן השיח שלי היום הוא פרופסור יונתן בן-דב, מהחוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב. יונתן עוסק בחקר המקרא, מגילות מדבר יהודה והספרות החיצונית, ובספרות היהודית הקדומה כחלק מן המירקם התרבותי העשיר של העולם הקדום. תשמעו בין השאר על מקורם של ספרי התנ״ך, על מדוע ספרים מסויימים נכנסו לקאנון של כתבי הקודש שאנחנו מכירים היום ואחרים לא ומה יש בהם, וגם על יחסם של זרמים ביהדות הקדומה למדע, ועל צפנים ופרגמנטים במגילות מדבר יהודה, ועל מדעי הרוח הדיגיטליים וארגז הכלים המתחדש של מדעי הרוח, וגם על כיצד הגיע התלמיד שלא ממש הצטיין בתנ״ך בישיבה התיכונית לחזית המחקר האקדמי העולמי בתחום. ספוילר: הדרך עוברת באוהל דולף של מדריך בקורס מ״כים

פרופ׳ יעל אלואיל, מהפקולטה לארכיטקטורה ובניין ערים בטכניון, ארכיטקטית ובעלת תואר ד״ר בהיסטוריה של הארכיטקטורה, מובילה את קבוצת המחקר ״מעבדת המגורים: היסטוריה ועתיד של סביבות מחיה״ בטכניון. יעל משוחחת על ההיסטוריה של הסיכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת המבט המיוחדת של בית לתושבים, על ״שפת המגורים״, וגם האם מגורים הם באמת מצרך יסוד במדינה, ולמה וממתי תל-אביב יוצאת דופן, ונוגעת גם בגגות תל-אביב, ולמי בעצם ירושלים היא עיר בירה (ספוילר: לא מה שאתם חושבים). היא גם מספרת על דרכה הפרטית לחקר סביבת המחיה האנושית, ומציגה מבט אקטיביסטי לטווח רחוק על משבר הדיור בארץ ובעולם

מחקריה של פרופ׳ מיכל פלדמן, מבית הספר למדעי המחשב וראש הקתדרה לחישוביות וכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, מצויים במימשק שבין מדעי המחשב, תורת המשחקים וכלכלה. מיכל משוחחת על פיתרון בעיות תחבורה שנוגעות לכולנו, מגלה לנו מהו שיווי משקל נאש (למי שעוד לא יודע, כדאי בהחלט להכיר), וגם מהו מחירה של האנרכיה (ספוילר, זה לא בדיוק מה שאתם חושבים), וגם כיצד יוצרים מיכרזים ותהליכים שדוחפים את המשתתפים בהם לספר פשוט את האמת. היא מדברת על הכשרתה בארץ ובחו״ל, ועל המימצא שמשך אותה במיוחד להיכנס לתחום, וגם איזה דבר מקסים יצרה עם ילדיה בעקבות הקורונה, שמתקשר לעיסוקיה בדרך מקורית