פסית שיח מארחת את אבישי פלאי, שגדל בלב יצהר, נכד לרב מנחם פליקס מראשי גוש אמונים, ובן למשפחה שחיה את עומק האידיאולוגיה של ההתנחלות. היום הוא כבר לא מנהל אורח חיים דתי, יש לו חברים ערבים ובדואים, אבל הוא גם לא מוחק את המקום שממנו בא.

בשיחה על יצהר מבפנים נבין: מה עומד מאחורי ההחלטה לא להניף דגל ביום העצמאות? איך נראית המציאות במקום שהפך לסמל של קצה אידיאולוגי? ומה קרה כשמשלחת מהאמירויות ביקשה להיכנס בשערי היישוב?

שיחה על ילדות, אמונה ואידיאולוגיה

האם הלב שלנו נאטם כשמציאות המלחמה מאלצת אותנו לבחור בין מחויבויות ערכיות? בפרק החדש של שיח קצוות, פרופ' משה לביא ופסית שיח, מנהלים שיחה נוקבת על מוסר, חמלה וגבולות הכוח בזמן מלחמה. האם מותר לפגוע בבלתי מעורבים כדי לנטרל מחבל שהוא "פצצה מתקתקת"? והאם אפשר לחוש חמלה כלפי ילדים בעזה גם בזמן לחימה?שיחה על מוסר, חמלה ויהדות במציאות שאין בה תשובות פשוטות

הפעם ב"שיח קצוות", התפקידים מתהפכים: ד“ר מרים שיפרוביץ, מרצה לתנ"ך, שגדלה בהתנחלות וחברה קרובה מזה שני עשורים, מושיבה את פסית בכיסא המרואיינת.בשיחה אישית, חשופה ונטולת פילטרים, מרים מנסה להבין איך מי שצמחה באולפנת כפר פינס ובלב הקהילה הדתית, מוצאת את עצמה היום בעמדה מורכבת במיוחד - חיה בתוך הציבור הדתי, אך לא חוסכת ממנו ביקורת חריפה ונוקבת.מפגש מרתק על שייכות, נאמנות עצמית, והמחיר שמשלמים כשבוחרים להישאר ולהיאבק על הבית מבפנים.

שי העברי גדל בכפר הרא״ה, לב ליבה של הציונות הדתית. בשנים האחרונות הוא עבר מסע אישי ורעיוני מטלטל - מהסרת הכיפה ועד לבחינה ביקורתית ורדיקלית של הציונות עצמה.השבוע שוב נפגשת המורה עם תלמיד אהוב ל"שיח קצוות" טעון במיוחד. יחד, הם מצליחים לקיים שיחה נוקבת שלא פוסחת על אף תהום – מפגש חזיתי בין השמאל הציוני-דתי לשמאל הרדיקלי. האם ואיך ניתן לשמור על החיבור האנושי והאהבה, גם בתוך בתוך מחלוקות קשות וכואבות?.

השבוע, נפגשה פסית עם יעל שבח – בעלת טור ב׳מקור ראשון׳, מתנחלת וחרד"לית, שמנפצת כל סטיגמה אפשרית עוד לפני הדקה העשירית. היא פתוחה ליהדות רפורמית, מודה בלב שלם לפלסטיני שניסה להציל את בעלה, ומבקרת את הפורעים היהודים ביו"ש (גם אם היא מסרבת להשתמש במילה "טרור").

אז איך דמות כל כך מורכבת ופתוחה הצליחה בכל זאת להוציא את פסית מדעתה? ולמה הכפתור האדום באולפן עבד שעות נוספות?

פרק שמפרק סטריאוטיפים ומוכיח שאפשר להתווכח עד קצה העצבים, ובכל זאת למצוא שותפות ערכית עמוקה.

לפני שנים, היו יאיר ופסית חלק מאותו עולם - החרד"לי. שניהם הכירו אותו מבפנים, שניהם הפכו למבקרים שלו. אבל כשמגיעים לשאלה הכי גדולה - מה עושים עם זה? הדרכים נפרדות לגמרי.

יאיר חושב שהפיצול בין ישראל ויהודה הוא לא אסון אלא הכרח. פסית מאמינה שלמרות הכל, אפשר וצריך להמשיך ביחד. שניהם קוראים את הרב קוק ומגיעים למסקנות הפוכות.

שיחה על יאוש מול תקווה, ויתור מול ומאבק

לפני שנים, ישב גלעד גורדון בכיתה של פסית ולמד תנ״ך ומחשבת ישראל. היום, כצעיר פוסט-ציוני שמתנגד לכל הגדרה לאומית, הוא חוזר כדי להישיר מבט אל המורה שלו לשעבר. בפרק הזה הם סוגרים מעגל בשיחה חשופה על שורשים, זהות ולאומיות. האם אהבת המדינה של פסית תמצא מסילה ללבו או שהפער גדול מדי? ומה עושים כאשר אידיאלים מתרסקים על קרקע המציאות?שיחה על יאוש מול תקווה, ויתור מול ומאבק

האם ייתכן ששתי נשים שיונקות מאותו עולם ערכים של הקיבוץ הדתי, ו"תורה ועבודה" יגיעו למסקנות הפוכות בנוגע למחלוקת שקורעת את העם?והפעם,פסית שיח נפגשת לשיחה אישית ונוקבת עם שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי. שתיהן חברות קיבוץ. שתיהן דתיות. אבל בעוד פסית פועלת מתוך המחאה, במטרה להגן על הדמוקרטיה מפני המאיימים עליה, שרה - השותפה ב׳רבעון הרביעי׳ - מעדיפה להתפשר איתם.שיחה על שורשים, על מחלוקת, והאם גם הניסיון להישאר בעמדה שהיא "אמצע" הוא בעצם סוג אחר של קצה.

פסית למדו יחד באולפנא, אבל השנים והמציאות הישראלית לקחו אותן לקצוות רחוקים. פסית פעילה במחאה מטעם דתיים. ציונים. דמוקרטים. יעל גרה בהתנחלות "הר ברכה".הן נפגשו לשיחה פתוחה, בלי פילטרים ובלי הנחות - במטרה להקשיב לקול שנמצא בקצה השני.קודם תקשיבו. אח״כ ספרו לנו מה זה עשה לכםמוזמנים להקשיב לפרק הראשון של 'שיח קצוות'.