מילות הפיוט:
בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם
יַעֲמָס־לָנוּ יֶשַׁע וּפִדְיוֹם
וּבִשְׁמוֹ נָגִיל כָּל־הַיּוֹם
וּבִישׁוּעָתוֹ נָרִים רֹאש עֶלְיוֹן
כִּי הוּא מָעוֹז לַדָּל, וּמַחֲסֶה לָאֶבְיוֹן
שִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְׂרָאֵל עֵדוּת
בְּצָרָתָם לוֹ צָר, בְּסִבְלוֹת וּבְעַבְדוּת
וּבְלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עֹז יְדִידוּת
וְהוּא נִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעֹמֶק בּוֹר וָדוּת
כִּי עִם ה' הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת
מַה־יָּקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגֹנְנֵמוֹ
בְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵימוֹ
לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵימוֹ
וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ
כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ, בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ
עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו
לְהַעֲבִיר מִשָּׁם מָעֻזְנֵי[1] מֹרְדָיו
מֵעֲבֹר בַּשֶּׁלַח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו
קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל־חֲסִידָיו
כִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו
וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו
וְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיו
וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו
עַל־יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו
חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו
נִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי
שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מְמַלְּאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי
עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמֹך אֶת אֲדָנַי
וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי כָּל יְמֵי עִדָּנַי
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם, אֲדֹנָי
בְּבֹאוֹ מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים
זֶבַח לוֹ בְּבָצְרָה וְטֶבַח לוֹ בְּבוֹגְדִים
וְיֵז נִצְחָם מַלְבּוּשָׁיו לְהַאְדִּים
בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים
הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים
רְאוֹתוֹ כִי־כֵן אֲדוֹמִי הָעוֹצֵר
יַחֲשׁוֹב לוֹ בָּצְרָה תִּקְלוֹט לוֹ כְּבֶצֶר
וּמַלְאָךְ כְּאָדָם בְּתוֹכָהּ יִנָּצֵר
וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג בְּמִקְלָט יֵעָצֵר
אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו, אֱמוּנִים נֹצֵר
יְצַוֶּה צוּר חַסְדּוֹ קְהִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ
מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ
וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ
וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ
יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ
בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ
אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ
כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ
אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ
לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ
בָּרוּךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ
לְהַלְּלוֹ לְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ
מִכָּל־אֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ
לָכֵן בְּכָל־לֵב וּבְכָל־נֶפֶשׁ וּבְכָל־מְאֹד, נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ
שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְשָׁלוֹם
מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם
וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוׂות עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם
פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי־עַד שַׂר־שָׁלוֹם
לקריאה נוספת:
על זמירות שבת –
טובה בארי, 'צור משלו אכלנו' — זמר לשבת, מחקרי ירושלים בספרות עברית, י/יא.
על הפיוט 'ברוך ה' יום יום'
שולמית אליצור, שירה של פרשה, פרשת ניצבים – עמודים 318–324
