בפרק החדש של “הנפשות הפועלות” אני יושב לשיחה אינטימית עם השחקן דודו ניב על הדבר שקורה מאחורי התפקיד: הפחד מטקסט חדש, ההרפתקה שבחזרות, והאחווה שנוצרת כשעולים לבמה ביחד.

דיברנו על איך תיאטרון מאפשר לנו להוציא גם את הצדדים ה”קשוחים” וגם את הלב העוטף, למה פרסים הם לא העניין – אלא העבודה עצמה, ואיך סיפורים קטנים (ואפילו ג׳יימס בונד) יכולים להפוך לעוגן רגשי ברגעים הכי קשים.

אם אהבתם – דרגו, עקבו, ושלחו לחברים שחיים תיאטרון.

מנחה: אלדר עיני

מוזיקה: רונן ירקון