כיצד פוליטיקת הדיכוי החליפה את העיסוק ביופי בפקולטות למדעי הרוח? לאן נעלמה חווית היפה ומדוע היא כל כך חשובה? אלון שלו וליאת נטוביץ קושיצקי בשיחה עם יואל מטרני, דוקטורנט ומורה לפילוסופיה פוליטית בסיינס פו, בעקבות מאמרו "הדה-קונסטרוקציה של חוויית היפה". 

לקריאת המאמר המלא (כולל העצות המומלצות לסטודנט המתחיל)- http://bit.ly/2M1Ytf4

לאחרונה יצא בעברית בהוצאת 'שיבולת' ספרו של הכלכלן והפילוסוף האוסטרי פרידריך האייק -"יומרה קטלנית: מדוע סוציאליזם לא יכול לעבוד".

לרגל צאת הספר, מכון 'ארגמן' וכתב העת 'השילוח' קיימו שיחה סביב השאלה: האמנם תפיסת העולם הסוציאליסטית היא אכן 'יומרה קטלנית'?

משתתפים : ד"ר שגיא ברמק, ראש תכנית אדם סמית במכון ארגמן, וד"ר אלי קוק, היסטוריון של הקפיטליזם האמריקאי.

בהנחיית ליאת נטוביץ'- קושיצקי, סגנית עורך כתב עת 'השילוח'.

ברבור שחור בשמי אלעד- לקחים מתקופת הסגר | תא"ל גל הירש ודביר שוורץ | שיחת השילוח העיר אלעד הייתה בגל הראשון ממוקדי ההדבקה החמורים בישראל, תת אלוף גל הירש החליט להתנדב ולסייע וביקש מראש עירית אלעד לקחת פיקוד על המצב. האסטרטגיה שגיבש לניהול המצב התבססה על נסיונו הצבאי העשיר ווהתאפיינה בהרבה רגישות וכבוד לתושבי העיר, תושיה  ויצירתיות בפתרון בעיות מורכבות הן בענייני הפנים של העיר והן בהתנהלות מול הרשויות והגופים השונים, ובלמידה מעמיקה של השטח וניתוח הנתונים השונים בכדי ליצור שינוי אמיתי. האתגרים שעמדו לפתחו היו מורכבים מאד, איסוף מודיעין, אכיפה, הסברה, לוגיסטיקה מורכבת, וכמובן- רכישת אמונו של הציבור. בתוך כחודש מכניסתו לתפקיד העיר אלעד הפכה לעיר ירוקה, ללא נדבקים חדשים ונשארה כך כחודשיים עד לפריצתו של הגל השני.  מניסיון הטיפול במקרה הזה ניתן ללמוד כיצד יש להיערך מבחינה לאומית למצבי חירום בלתי צפויים בכלל, ולמשבר הקורונה בפרט. תא"ל גל הירש כתב על כך מאמר לכתב העת 'השילוח', ובשיחה זו סיפר לדביר שוורץ על המציאות בשטח שהובילה לכתיבת המאמר. לקריאת המאמר: 

https://bit.ly/33AaJcG

אידיאליזציה של גורם שלטוני לעולם אינה רעיון מוצלח, אך זה בדיוק מה שמקודם בעצמה בישראל בעת האחרונה. האם יש שחר לאידאולוגיה החדשה המקדשת את השירות הציבורי? פרק חדש בשיחת השילוח, והפעם - אלון שלו משוחח עם ד"ר רן ברץ בעקבות מאמרו "המיתוס המסוכן של הדרג המקצועי"  - השילוח 21. 

האזינו במסגרת הפודקאסט החדש שלנו.

לקריאת המאמר - https://bit.ly/32S8ctW

הקורונה והחרדים - מגמות, השפעות ושינויים | ד"ר רונן שובל והרב יהושע פפר | שיחת השילוח המתח הקיים בציבוריות הישראלית בין החרדים לבין הציבור הכללי מתעצם והולך כבר כמה עשורים, בין הסוגיות העולות לסדר היום הציבורי בהן יש מתח כמעט מובנה בו החרדים ניצבים בצד אחד והחברה הכללית בצד האחר, ניתן למנות את הגיוס לצה"ל, תקציבי הישיבות והכוללים, נושאי דת ומדינה ונושאים נוספים. אך נראה שהמתח הגיע לשיא חדש בעקבות משבר הקורונה. טענות קשות עולות מכל עבר הן כנגד החרדים והן כנגד התקשורת וכוחות הביטחון -מצד החרדים. אך מתחת לפני השטח, מתרחשים תהליכי עומק של שינויים משמעותיים בתוככי החברה החרדית. הן ביחס למעורבות בציבוריות הישראלית על כל המשתמע מכך, והן ביחס לסוגיות פנים חרדיות. הקורונה, באופן מסוים מהווה מאיץ תהליכים לשינויים הללו. הרב יהושע פפר, ראש המחלקה החרדית בקרן תקווה ועורך ראשי של כתב העת צריך עיון כתב על כך מאמר מקיף בכתב העת 'השילוח' בו הוא סוקר את התהליכים העוברים על החברה החרדית ומציע קו חשיבה אסטרטגי עם מבט לעתיד.  ד"ר רונן שובל, דיקן קרן תקווה, משוחח עם הרב פפר על הסיבה שהובילה אותו לכתיבת המאמר ועל השאלות הקשות שעולות סביב הנושא הטעון הזה.

לקריאת המאמר באתר השילוח: https://bit.ly/2Fv8XQT

המדינה - לא בבית ספרנו | ד"ר שגיא ברמק וצור ארליך | שיחת השילוח - אצלכם בסלון ד"ר שגיא ברמק היה מורה בבית ספר, ותכנן להיות מורה לחיים. אבל כמו רוב המורים בישראל הוא עזב אחרי שנים ספורות. המאמר הראשון שכתב לכתב העת השילוח (לינק בהמשך התיאור) עסק בתחלואי מערכת החינוך ובקשר ביניהם לבין מעורבות היתר של המדינה בחינוך הילדים בישראל. במפגש זום פתוח לקהל מטעם 'השילוח', שוחח איתו צור ארליך על הבעיה, על הפתרון האפשרי, ועל השאלה איך היה נראה משבר הקורונה במערכת חינוך עם תחרות חופשית.

למאמר של ד"ר שגיא ברמק באתר 'השילוח' : https://bit.ly/2YUFuqG

עו"ד משה גולן, פרקליט בכיר לשעבר בפרקליטות המדינה, מכיר מקרוב את פגמיו של המבנה החוקתי הרעוע במדינת ישראל. בית המשפט העליון לקח על עצמו ועל דעת עצמו את מילוי החלל, הכנסת סירבה למשול, והאמון הציבורי במוסדות המדינה התדרדר במהירות. במאמרו "ישראל זקוקה למועצה חוקתית" (גליון מס' 18, לינק בהמשך התיאור) פורש גולן רעיון מקורי לאופן שבו ניתן יהיה להכריע סוגיות הציבוריות והפוליטיות הסוערות של ישראל, תוך שמירה על כוחן של שלושת הרשויות. מדוע הפתרונות הקיימים לא יועילו? והאם החברה הישראלית בשלה לשינוי תשתיתי במערכת הדמוקרטית שלה? ליאת נטוביץ-קושיצקי, סגנית עורך 'השילוח' שוחחה עמו ועם עו"ד שמחה רוטמן, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה וכותב הספר "מפלגת בג"ץ- כיצד כבשו המשפטנים את השלטון בישראל" אודות כל אלו ועוד.

למאמר של עו"ד משה גולן באתר 'השילוח' : https://bit.ly/2YdsXNf

הפילוסופיה של החלל הפנוי | אלון שלו וד"ר אהוד פירר | שיחת השילוח - אצלכם בסלון מתוך האבסורד הקיומי פורצת ההכרעה המחייבת. מתוך שלילת המשמעות המוחלטת הפוסטמודרנית צומח ריבוי המשמעויות המדרשי, ומתוך הייסורים שבעולם בוקעים המוסר והרחמים. הרב שמעון גרשון רוזנברג – שג"ר – הוא מההוגים המקוריים והמסקרנים שצמחו בישראל בעת האחרונה. חסידיו מתארים אותו כמי שיצר סינתזה בין היהדות לבין הפוסטמודרניזם; ספריו נפוצים בישיבות רבות ושונות ברחבי ישראל ובעולם; ומחקרים אקדמיים סביב הגותו הולכים ומתרבים. בגיליון 19 של השילוח התפרסם מאמר אודות הגותו (לינק בהמשך התיאור) אלון שלו, סגן עורך 'השילוח' בשיחה עם ד"ר אהוד פירר, אודות הגותו המסועפת והנועזת של הרב שג"ר

לטור של ד"ר אהוד פירר באתר 'השילוח' : https://bit.ly/3em8agK

רפואה חופשית? | מערכת הבריאות והקורונה | ליאת נטוביץ קושיצקי והלל גרשוני | שיחת השילוח - אצלכם בסלון האם כלכלת הבריאות היא ייחודית בשל העובדה שהיא עוסקת בשאלות של חיים ומוות? האם מערכת הבריאות המופרטת בארה"ב תרמה למשבר הרפואי הנוכחי? ומהי הדרך להבראת מערכת הבריאות הציבורית בישראל? הלל גרשוני, עמית מחקר בפורום קהלת, טוען במאמרו "רפואה חופשית" (לינק בהמשך התיאור) כי מערכת הבריאות הישראלית חייבת להתייעל ולהשתחרר משליטת המדינה. לשיטתו, תקציבים נוספים רק ייבלעו במנגנון הבירוקרטי המגושם. האם גרשוני דבק בעמדתו גם כשמגפה עולמית ומידבקת במיוחד קופצת לביקור? האם בימי הקורונה לא נחשפים יתרונותיה של הרפואה הציבורית הריכוזית בישראל? ומה בדבר הקריסה של מערכת הבריאות האמריקנית? ליאת נטוביץ קושיצקי, סגנית עורך 'השילוח', בשיחה עם הלל גרשוני מנסים לשפוך אור ולעשות סדר.

למאמר של הלל גרשוני באתר 'השילוח' : https://bit.ly/2xP5wR7

ליאורה לויאן שוהה בשנים האחרונות בשבדיה בשליחות, והפכה לכותבת פופולרית אודות התרבות השבדית בכלל, וביחס לישראל בפרט. במאמרה "לאגום או מה שטוב לשבדים" מגיליון 18 (קישור מופיע למטה), מפרטת לויאן אודות הלך הרוח המקומי הייחודי אשר מאפשר כלכלה חזקה לצד גישה חברתית-סוציאלית ועל האתגרים שהוא יוצר לאורך זמן ולנוכח ההגירה המסיבית למדינה. עם פרוץ משבר הקורונה ולאור דרך ההתמודדות הייחודית בה נקטה שבדיה על המחירים הכרוכים בה, הפכה לויאן לכותבת מרתקת במיוחד המספקת חלון הצצה בזמן אמת לפערים העצומים בטיפול במשבר, ותובנות מסקרנות על הסיבות התרבותיות העומדות בבסיסם. במסגרת הסדרה 'שיחת השילוח- אצלכם בסלון' שוחח יואב שורק עורך כתב העת השילוח עם ליאורה , מוזמנים לצפות.

למאמר של ליאורה באתר 'השילוח' : https://bit.ly/2L0JQo6